תולדות חיים
זדנקה דבורה (לבית כהן) נולדה ב-1904 בפראג (אז אוסטריה, לימים צ'כיה). הייתה פעילה בתנועת נוער ציונית, ובהתאם להשקפותיה, עלתה לארץ-ישראל ב-1924.
ב-1926, יחד עם בעלה משה סמיש, נסעה לקליפורניה להשלים את לימודיה האוניברסיטאיים בדייוויס ובברקלי, שם קבלה את התארים בוגר ב-1931 ומוסמך ב- 1933, במקצועות טכנולוגיה של מזון ותזונה.
הישגים מדעיים
לאחר שובה ארצה ב-1934, עבדה ככימאית בבית חרושת לשימורי פירות ברחובות, וב-1937 הצטרפה לתחנת הנסיונות ברחובות. היא נתמנתה ב-1946 כראש המעבדה לשימורי פירות וירקות , וב- 1949 כמדריך בפקולטה לחקלאות ברחובות, בתחום הטכנולוגיה של פירות.
אחרי 1951 עברה לתחנה לחקר החקלאות , ושימשה כמנהלת המחלקה לטכנולוגיה של מזון. ב-1963 קבלה זכות להדרכה של עבודות גמר ודוקטור בפקולטה לחקלאות.
עוד ב-1946 קיבלה זדנקה סמיש מענק מממשלת המנדט עבור פרויקט הכנת מיצים ותרכיזים של הדרים. מפעילותה המקצועית נציין: פרויקט מחקר בשיתוף ארה"ב על הימצאות מיקרואורגניסמים בציפת הפרות והירקות, פיתוח שיטות לכיבוש זיתים ויצור שמן זית, ליצור רסק עגבניות, ולעיבוד תעשייתי של תפוחי-אדמה ואפרסקים, יישום תעשייתי של שיטות הקפאה ודיהידרציה לירקות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
זדנקה סמיש שימשה כיועצת בוועדות לתכנון תעשית המזון ועסקה בהכנת תקנים למוצרי מזון במוסדות מקומיים ובינלאומיים. היא השקיעה מאמצים לפתח את נושא השימורים בבתי הספר החקלאיים בארץ.
הפרישה לגמלאות
זדנקה סמיש פרשה לגימלאות ב- 1969 , אך המשיכה עוד שנים אחדות בעבודתה במכון לטכנולוגיה של מזון, ובפעילותה בארגונים התנדבותיים.
ב-1992 הוכתרה זדנקה סמיש בתואר "יקיר המחקר החקלאי"- בהיותה מראשוני המחקר החקלאי ובזכות תרומתה החשובה לקידום החקלאות בישראל.
ב-1996 זכתה לתואר "יקירת העיר רחובות".
בעלה של זדנקה סמיש, פרופ' משה סמיש ז"ל , היה מבחירי החוקרים במטעים בתחנת הנסיונות ברחובות ובמכון וולקני, ופרופסור מן המניין בפקולטה לחקלאות.