תולדות חיים
נולד בהמבורג, גרמניה, ב- 1903. בצעירותו (1919) הצטרף לתנועת הנוער הציוני "בלאו-וייס" (כחול-לבן), וב-1926 הצטרף לתנועת "החלוץ", ונהיה חבר מרכז בה.
לימודיו האקדמיים החלו באוניברסיטת המבורג ונמשכו בברסלאו, במקצועות כימיה, בוטניקה, פיסיולוגיה, פתולוגיה וגנטיקה של צמחים. בשנים 1927-1929 המשיך במכון "דלאם" בברלין, להוראה ומחקר בוסתנאי וקיבל דיפלומה של הנדסאי.
בשנת 1930 עלה לארץ-ישראל, והתקבל לעבודת מחקר בהדרים, בתחנת הניסיונות ברחובות (שהתפתחה מאוחר יותר כתחנה לחקר החקלאות, מכון וולקני). את השכלתו האקדמית השלים בפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית, החל מ- 1940; כעבור שנתיים קיבל תואר מוסמך, וב-1949 תואר דוקטור (על עבודתו:"חקירות בחיוניות ענפי אילנות הדר").
הישגים מדעיים
תחילה ניהל את משתלת ההדרים, ובהמשך עסק במחקרי הדרים שונים: בחינת כנות חדשות, כושר קליטה של כנות הדר, בחינת זנים בכירים, חידוש נעורים של זני הדר, השפעת ג'ברילין על הצמיחה. התקדם כחוקר בכיר וב-1953 התמנה לנהל בפועל את המחלקה לחקר הדרים, ושימש בתפקיד זה עד 1968. בנוסף, ריכז את אגף המטעים בשנים 1963-1967, וקיבל מינוי כסגן לעניני מחקר במסגרת התחנה למחקר חקלאי ,בשנים 1959-1964.
ב-1942 החל את דרכו כמורה לרבוי צמחי מטע בפקולטה לחקלאות ברחובות, וב- 1956 נהיה מרצה בנושא זה. בשנת 1965, מונה פרופסור חבר לבוסתנאות.
פעילותו היתה ניכרת גם בחו"ל, החל במסעות לימוד נושא ההדרים באיטליה, ספרד, ארה"ב, מרכז אמריקה, ברזיל, מרכז אפריקה, הודו וציילון. ב- 1966 היה מרצה אורח בקניה, מטעם פ.א.או. כמו כן השתתף כמרצה בקורסים מקצועיים שונים לגידול הדרים ורבוי צמחי מטע ולגאוגרפיה חקלאית של א"י, במדרשת רופין ובקורס טכנאי הדרים במכון ויניק-מקווה ישראל (1983–1965). היה חבר בכמה אגודות מדעיות, השתתף בכנסים מדעיים שונים בארץ ובחו"ל ופרסם כ-150 מאמרים וספרים מקצועיים.
הפרישה לגמלאות
ב- 1968 פרש פרופ' קורט מנדל לגמלאות משרות המדינה, אך המשיך עוד כחמש שנים כחוקר במחלקה להדרים. כ"כ מונה למתאם המחקר החקלאי במרכז לשתוף בינלאומי, ופעל רבות כיועץ באפריקה.
פרופ' קורט מנדל נפטר בשנת 1997.