תולדות חיים
יואש ועדיה נולד ב-1931, למשפחה שמוצאה בבוכרה. סבו השתקע בירושלים, ואביו היה אחד האגרונומים הראשונים והקים משק חקלאי בחדרה, אשר בו גדל יואש. את השכלתו החקלאית החל בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.
אחרי שירותו בצה"ל בעת מלחמת העצמאות, נסע בשנת 1951 לאוניברסיטת קליפורניה, בדייויס, ללימודים האקדמיים, וקיבל את התואר בוגר בשנת 1954 , את התואר מוסמך בשנת 1955, ואת תואר הדוקטורט בשנה 1958. בשנים 1959-1962 היה חלק מסגל המחלקה להשקיה של אוניברסיטת דייויס, ועסק במחקר ובהוראה. למרות שהוצעה לו משרת פרופסור חבר במחלקה להשקייה, החליט לחזור ארצה ובשנת 1963 הצטרף למכון לחקר הנגב בבאר שבע.
במכון לחקר הנגב הוא הקים את המחלקה לפיסיולוגיה של הצמח והתמקד במחקר בשימוש יעיל במים. הוא ניהל את המכון לחקר הנגב עד קבלת תפקיד ראש מכון וולקני.
הישגיו המדעיים
הוא היה בין החלוצים שבחנו את החשיבות של ציטוקינינים וחומצה אבסיסית בתגובת הצמח לעקות. יחד עם ד"ר ישי ספרים פרסם סיכומים והערכות בעברית ובאנגלית על שיטה להכוונת מחקר חקלאי בישראל – בחינת יישומה בענף ההדרים (1975, 1976), על קרן "קמח" בישראל (1980) ובארה"ב (1982), ועל הכוונת המחקר החקלאי לתועלת החברה (1997).
הישגיו כראש מכון וולקני, לימים מינהל המחקר החקלאי
מנכ"ל משרד החקלאות דאז, אריאל עמיעד, גילה את כישוריו ובשנת 1968, עם סיום הקדנציה של פרופ' יצחק ארנון כמנהל מכון וולקני- התחנה לחקר החקלאות, הציע לד"ר יואש ועדיה את התפקיד מנהל מכון וולקני. בראשית תקופת ניהולו הוא החל בעבודה מסודרת בעזרת קבוצות עבודה של בכירי האגפים ויצר שבעה מכוני מחקר. במקביל יצר את התפקיד המאוחד של "ראש המינהל והמדען ראשי של משרד החקלאות". הוא בנה את טבלת דירוג החוקרים ואת סולם הדרגות קידום החוקרים, דרגות המקבילות לתארים האוניברסיטאיים והקים את הועדות הפרופסיונאלית והעליונה.
כאשר בחקלאות הישראלית של שנות ה-60 נוצרו עודפים של ירקות, הוא כיוון את מחקרי החוקרים של המינהל לפתח גידולים וזנים מותאמים ליצוא.
הוא יצר את המו"פ הראשון, מו"פ דרום, כדי לפתור בעיות בוערות בגידול עגבניות בחממות במושבים אשר הוקמו בחבל הבשור, רעיון שהפך במשך השנים לנכס צאן ברזל ביישום ממצאי מחקר.
במסגרת הדיונים על תכנון יעדי המחקר ופיתוח חקלאי הקדיש בשנות ה-70 תשומת לב רבה ליישום המחקר בענף ההדרים. בעזרת הכלכלן ד"ר ישי ספרים נערך ניתוח מפורט לגבי תשואה-תרומה לתכניות המחקר והפיתוח ונקבעה האסטרטגיה של הענף.
יואש ועדיה יזם את הקמת הקרן הדו-לאומית ארה"ב- ישראל, לחקר החקלאות (קמ"ח="BARD), הייתה פעולה בעלת חשיבות מיוחדת, ממנה נהנו חוקרים רבים ממכון וולקני וממוסדות מחקר אחרים, וממשיכה לפעול בהיקף ניכר עד היום.
בשנת 1978 הוא יזם ופיתח את מערכת הקמ"ח, והיה בהנהלת הקרן מ-1979 ל-1992, וכיהן כמנהלה הכללי מ-1992 עד לפטירתו בשנת 1997.
פעילותו לאחר סיום תפקידו במינהל המחקר החקלאי
בשנת 1979 סיים פרופ' יואש ועדיה את תפקידו כראש מינהל המחקר החקלאי. פרופ' רם מואב ז"ל החליף אותו אולם שרת רק תקופה קצרה משום שנאלץ להתפטר בעקבות מחלה. ד"ר יוסי שלהבת, שהיה הסגן למחקר מילא את מקומו עד אשר נבחר פרופ' גד לובנשטיין לניהול המינהל (1981-1986).
בשנת 1980 עבר פרופ' יואש ועדיה לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם מונה לסגן נשיא אקדמי למינהל ולניהול הכספים; כ"כ שימש כפרופסור לפיסיולוגיה של הצמח באוניברסיטה. במסגרת תפקידו המינהלי פעל, בין היתר, להקמת מבני הקמפוס של האוניברסיטה בהר הצופים. תכנית הבניה הייתה באיחור ניכר וקשיים תקציביים, והוא הצליח להשלים את הקמפוס לקראת פתיחתו ב-1981.
ב-1982 נסע לשבתון בקליפורניה, במכון ARCO לחקר תאי הצמח, ושהה עד שנת 1986 שם ושימש כחוקר ראשי. בתקופה זו חקר את יעילות השימוש במים במיני עגבניות בר ותרבותי ופרסם את תוצאות הניסיונות בספר "עקה סביבתית בצמחים" (1989).
עם שובו ארצה, ב-1987, חזר לתפקיד סגן נשיא האוניברסיטה העברית ופרופסור לבוטניקה. בתפקידו המינהלי טיפל בין היתר, בבעיות הקשות של משכורות ופנסיה של עובדי האוניברסיטה ובהפעלת בית הספר לרפואה וטרינרית.
בשנת 1995 חלה ונפטר בדייויס, קליפורניה, בדצמבר 1997.