תולדות חיים
אברהם הרצוק נולד ב-1926 בצ'כוסלובקיה. בשנות מלחמת העולם השניה, סבל מרדיפות נגד יהודים ושירת כקצין בצבא הצ'כוסלובקי. ב-1947 עלה ארצה, והצטרף לקיבוץ גזר; בקרבות מלחמת העצמאות נפל בשבי הלגיון הירדני ונכלא במחנה שבויים ירדני כשנה. את השכלתו האקדמית רכש בפקולטה לחקלאות וזכה לתואר מוסמך ב-1958. את הדוקטורט באוניברסיטה העברית השלים ב- 1969, בנושא "התפתחות הפרי וחמרי התשמורת באגוזי- האדמה".
הישגים מדעיים
ב-1958 התקבל אברהם הרצוק כחוקר במחלקה לפלחה במכון לגדולי שדה וגן בתחנה לחקר החקלאות. בשנים הראשונות עסקו עבודותיו בגידול אורז, בשיטות יבוש שחת, ובריבוי זרעים מזני מטפחים. בהמשך התמחה בבעיות גידול אגוזי- אדמה; חקר הופעת כתמי תרמיל וטיפח זן העמיד למחסור בברזל קליט. פירסם מאמרים מדעיים בעברית ובאנגלית וכתב על האורז באנציקלופדיה לחקלאות (1971, 1994).
ד"ר הרצוק היה קשור למספר פרויקטים במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי: בחווה ממשלתית בטנגניקה עסק בגידול קנף (1962-1964), השתתף בתכנית מחקר באורז בפיליפינים (1974) ובזמביה ניהל פרויקט מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם על גידול אגוזי- אדמה (1979-1980).
הפרישה לגמלאות
פרש לגימלאות ב-1987 אך המשיך את מחקריו עוד שנתיים בחוזה מיוחד. לאחר פרישתו עסק בפעילות התנדבותית ברשות המלחמה בסמים, במגן-דוד אדום ובשיקום יתומי צה"ל.
נפטר ב-1995.