שלום אורח | כניסה
מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני
מדינת ישראל / משרד החקלאות ופיתוח הכפר
English
עברית
פורומים ספריה אירועים לוח מודעות דלת פתוחה למחקר אנשים חוות מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

מינים פלשניים בגן הנוי:
לנטנה ססגונית, פלפלון דמוי- אלה ושיטה כחלחלה.

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

שיטה כחלחלה
שיטה כחלחלה "מבלבלת" אותנו בפריחה מרהיבה

מינים זרים פלשניים (invasive alien species) הינם מינים שאקלומם, התבססותם ופלישתם לאזורים חדשים מאיימת על אקוסיסטמות, בתי גידול או מינים אחרים וגורמים נזק חברתי, כלכלי וסביבתי. הם מהווים את הגורם השני בחשיבותו להכחדת מינים ולצמצום המגוון הביולוגי העולמי אחרי הרס בתי גידול בגין שינויים בשימושי קרקע. מינים אלו נמצאים בתהליך של התפשטות ספונטאנית מעבר לתחום תפוצתם הטבעי. פלישה ביולוגית זו עלולה לגרום להחלפת חברות צומח מקומיות ומגוונות בחברות הומוגניות (הצמח הפולש), דבר המוביל לאיבוד המגוון של הנופים.
מקובל להתייחס לפלישה של צמחים כאלו, בעיקר לאזורים טבעיים ובהיבט של תחרות עם מינים מקומיים ובעיית הדחיקה של הצמחייה הטבעית לאזור. אנו רוצים להביא לתשומת לבכם, תופעה של "בריחת" צמחי נוי מערוגותיהם והפיכתם לפלשניים. שלושה מינים שלדעתנו הם בעיתיים במיוחד: לנטנה ססגונית Lantana camera, פלפלון דמוי-אלה Schinus terebinthifolius ושיטה כחלחלה Acacia saligna. התכונה הבסיסית המאפשרת לצמחים לברוח ולהתפשט היא עשיית זרעים פוריים בכמויות מאד גדולות. לשני הסוגים הראשונים, יש פרי הנאכל ע"י הציפורים והן מפיצות אותו. לאחר שהזרעים עוברים במערכת העיכול של הציפור, הם נובטים בגן. לשיטה כחלחלה יש פרי יבש, העץ מייצר כמויות עצומות של זרעים והם בעלי כושר נביטה מאריך שנים. שלושת המינים שייכים ל 3 משפחות שונות והם מייצרים פרות וזרעים בכמויות מאד גדולות, לעיתים תמצא צמחים אלו כמעט ליד כל טפטפת בגן.

לנטנה ססגונית לנטנה ססגונית

לנטנה ססגונית בפריחה


נזכיר שיש צמחים פלשניים נוספים, כגון צמחי הבר הגרים שהתאזרחו במהירות בארץ והפכו ל"עשב רע" לדוגמה שני המינים עם הפרחים הצהובים ממשפחת המורכבים, וורבזינה והטרוטקה. מינים אלו יובאו ארצה בצורה מכוונת, במטרה לייצב חולות. תוך זמן לא רב, הם החלו להתפשט ע"י נביטה לא מבוקרת של הזרעים שהפיצו לכל עבר וכיום לא ניתן לעצור את המשך התפשטותם. למיני שיטה - Acacia ממקור אוסטרלי יש פוטנציאל התפשטות גדול, הן ע"י ספיח של סורי שורש, שהם נצרים הבוקעים לאחר פציעת השורש ובעיקר נביטה של זרעים המיוצרים בכמויות גדולות, מופצים וחיוניים שנים רבות. לדוגמה שיטה ריסנית (Acacia salicina) ושיטת ויקטוריה (Acacia victoria) שנשתלו ביעור ע"י הקק"ל באזורים יבשים עד לפני כ-20 שנה והתברר שהם מתפשטים מעבר לאזור נטיעתם, הן בסורי שורש והן בנביטה של זרעים. מאידך, לא ראינו התפשטות של השיטים ממוצא אפריקני, ומתצפיות ונתונים שנאספו בארץ, הזרעים של השיטים האפריקאיות נאכלים ברובם ע"י חרקים, דבר המונע יצירת בנק זרעים, שהוא התנאי הראשוני לפלשניות. בנוסף, יש צמחי-בר "מתפרצים" לדוגמה בר-זית, אשחר ועוד, המתפשטים ונובטים בגן במקומות לא רצויים.
מאמר זה, כאמור, יעסוק ב"בריחת" שלושת צמחי נוי שהוזכרו לעיל מערוגותיהם, באזורים מגוננים והפיכתם לפלשניים.
לנטנה ססגונית אוקלמה בארץ לפני עשרות שנים מאמריקה הטרופית, היא מתפתחת לשיח ענק ויש לה פריחה ססגונית. פלפלון דמוי אלה, הגיע אלינו מברזיל, מתפתח תוך זמן קצר למימדי עץ, רק לצמחי הנקבה יש פרות וזרעים. שיטה כחלחלה, היא שיח/עץ ממוצא אוסטרלי, התופש שטחים נרחבים במישור החוף. יובא לארץ כנראה בתחילת המאה העשרים לייצוב דיונות חול ובתור מרעה לבהמות. מייצר כמויות עצומות של זרעים, שריפות מעודדות נביטה, וחיוניות הזרעים נשמרת שנים רבות. שלושת המינים האלו הם מינים אגרסיביים שפלשו לתוך הגנים בכמויות גדולות ודוחקים את צמחי הנוי. מינים אלו גדלים ומשגשגים בכל התנאים, מה שתורם להתפשטותם.
לדוגמה במושב סתריה, שם לנטנה ססגונית נשתלה (כנראה) בישוב לאורך הפרדסים בעבר הרחוק וכיום, כבר אין פרדסים ונשארה הלנטנה שנובטת בכל שטחי הכפר, משתלטת ודוחקת את צמחי הנוי. ניתן גם לראות שיחי לנטנה בגינות ציבוריות בערים בשפלה. גנן לא מקצועי, מגלה את ה"אורח" שגדל במהירות, ופשוט מטפח אותו. הפריחה ססגונית משכנעת אותו להשאירו בגן. תוך זמן קצר, הלנטנה מכסה את צמחי הגן הראשונים שנשתלו ע"י המתכנן, והגן נותר עם מין משתלט אחד שממשיך לנבוט במקומות נוספים. ענפי הלנטנה קוצניים, מה שמקשה על עקירתו בשלבים שהצמח גדול. מין הראוי להזכיר, שבסוג לנטנה יש מינים וזנים אחרים, שאינם פלשניים ומומלצים לשתילה.
פלפלון דמוי אלה
פרות קישוטיים על צמח נקבי של פלפלון דמוי אלה, מושך במיוחד את הציפורים

תופעה דומה ניתן לראות במכון וולקני, כאשר שתלו בעבר הרחוק, צמחי פלפלון דמוי-אלה לאורך הכביש כגדר מיסוך. מקור הצמחים היה בזרעים ולפיכך כמחצית מהאוכלוסייה הן צמחי נקבה נושאי פרי. היום הפלפלון מפיץ את עצמו באופן לא מבוקר, נובט בכל שטח הקמפוס, הוא מתפתח מהר ודוחק את צמחי הגן השתולים שם. בחוות הבשור שבנגב המערבי, שתלו ערוגה אחת של צמחי נקבה מריבוי וגטטיבי של פלפלון דמוי-אלה במטרה לקטוף בחורף את הענפים נושאי הפרי, ולהשתמש בהם לקישוט בזרי פרחים. בהמשך התברר שאין בהם עניין, הצמחים נשארו בשטח והפרות שלהם הופצו ע"י הציפורים. כיום הזרעים שלהם נובטים בכל שטח החווה, מאות זריעים ובלתי אפשרי להפטר מהם. מאידך, פלפלון דמוי-אלה ניתן להרבות וגטטיבית צמחי זכר שאינם מייצרים פירות וזרעים ולפיכך הם לא פלשניים ואותם מומלץ לשתול בגן. כבר בשנת 1997 שתלנו לאורך כביש בילו-רמלה, בפרויקט משותף עם קק"ל ו מ.ע.צ, עשרות צמחי זכר מריבוי וגטטיבי של פלפלון והם גדלים שם ללא תוספת השקיה, וכתמי צבע ירוק רענן של עלוות צמחי הזכר מפארים את צידי הכביש בכל ימות השנה.
דוגמה נוספת במושב סתריה, הם צמחי שיטה כחלחלה הנובטים בכל שטחי המושב, הן בשטחים הפתוחים והן במגוננים, ומלחמת השמד, שאני שותפה לה נמשכת שנים רבות, והזרעים הטמונים בקרקע ממשיכים לנבוט. שיטה כחלחלה נחשבת לצמח פלשני בכל אזורי הארץ, מ.ע.צ מוציאה אלפי שקלים להדברתה בתעלות הניקוז ולאורך הכבישים, גם קק"ל והרט"ג- רשות הטבע והגנים, מנסות להדביר אותה בשטחים הפתוחים שאליהם היא פולשת.
שלושת המינים שהזכרנו נחשבים למינים פלשניים במקומות רבים בעולם: באזורים טרופיים כגון הוואי, באוסטרליה, בדרום-אפריקה ובקליפורניה.
המאבק נגד מינים פלשניים כולל גילוי מוקדם של נבטיהם- בדרך-כלל בקרבת מקום בו נשתלו/נזרעו- והדברתם. הגילוי מחייב למעשה להדביר גם את צמחי האם שנשתלו כנראה בכוונה, על-מנת לחסל את מקור הזרעים וכך למנוע התפשטותם. פעולות הדברה בשלבי ההפצה הראשוניים עשויות לחסוך זמן, כסף ומשאבי אנוש. פעולות ההדברה נחלקות לשלוש שיטות עיקריות: פיזית, כימית, ביולוגית ושילוב ביניהן. טיפול פיזי, בצורת עקירה מתאים בעיקר לטיפול נקודתי באזורים מצומצמים ובעבודה אינטנסיבית. פעולות עקירה אלו אינן מונעות לחלוטין את ההתחדשות מזרעים ויש צורך לשלב שימוש בהדברה כימית על מנת להגיע להדברה מלאה. בחירת החומרים הכימיים ואופן יישומם נקבעים לפי מאפייני הצמחים (תצורת חיים, דרכי הפצה) ובגודל השטח המיועד לטיפול. הטיפול בחומרי הדברה בעצים מבוגרים יכול להיעשות על ידי הזרקה לגזע או מריחה על הגדם. עדיף לכרות את העץ, לפנות אותו ולמרוח את הגדם כי הזרקה לגזע הגורמת להמתת העץ, מובילה בסוף לכריתה של עץ יבש, הדורשת ציוד מיוחד (עם משור רגיל קשה מאד לכרות עץ שהתייבש) וסיבה נוספת, כאשר מזריקים לגזע בעצם משאירים בשטח עץ עם מאגר זרעים גדול שבהמשך יופץ וינבוט.
הדברה ביולוגית נעשית על ידי שימוש בגורמים טבעיים, חרקים או פתוגנים גורמי מחלות אשר משמשים כאויבים ביולוגיים של מינים פלשניים. השיטה אינה דורשת כוח אדם רב, ההשפעה ארוכת טווח ולרוב לא נדרשים טיפולים חוזרים. הסיכון העיקרי בהדברה ביולוגית קשור בספציפיות של האויב הטבעי לצמח הפולש, כלומר, האויב עצמו עלול להפוך למין פלשני. לכן, בחירת האויב הטבעי מחייבת מידע מלא עליו ועל השפעותיו השונות. שימוש יעיל בהדברה ביולוגית כנגד התפשטות שיטים אוסטרליות נוסה בהצלחה כחלק מתוכנית לשיקום עתודות המים בדרום אפריקה. ההדברה נעשתה באמצעות שחרור של חיפושיות זרעים (Bruchophagus acacia) שמקורן באוסטרליה.
אנו ממליצים להכריז על שלושת מינים אלו מלחמת חורמה, ולעקור ולהדביר אותם בכל מקום בו הם נובטים או גדלים. הדברה כימית של צמחים מבוססים או בוגרים של לנטנה ססגונית, פלפלון דמוי-אלה ושיטה כחלחלה, כוללת גיזום נוף הצמח עד לבסיס הגזע ולמרוח את הגדם שנותר בחומר "גרלון-E" בריכוז 10%-15% מהול בסולר, תוך נקיטת אמצעי זהירות הנדרשים בשימוש עם חומרים סיסטמיים ובהתאמה מלאה להוראות השימוש בתווית הבקבוק.

 
שיטה כחלחלה

שיטה כחלחלה

נביטה לא מבוקרת של שיטה כחלחלה השטח לאחר שטופל בגרלון

נביטה לא מבוקרת של שיטה כחלחלה

השטח לאחר שטופל בגרלון

גיוס התושבים להדברת השיטה הכחלחלה ע"י טיפולי מריחה בגרלון לצורך הטיפול בגרלון גוזמים את נוף השיטה עד לבסיס הצמח
גיוס התושבים להדברת השיטה הכחלחלה ע"י טיפולי מריחה בגרלון לצורך הטיפול בגרלון גוזמים את נוף השיטה עד לבסיס הצמח
 
כמו בתחומים רבים אחרים, מניעה היא הדרך היותר יעילה. כל צמח העושה זרעים פוריים צריך להיות חשוד כפלשן פוטנציאלי. לפיכך צריך להכין רשימה של צמחי הנוי עושי-זרעים ולדרג את מידת פלשנותם, על-פי הניסיון שנצבר עד כה. צמחים חדשים, המיובאים לישראל בכמויות ניכרות מדי שנה, צריכים לקבל היתר מהשירות לביקורת צמחים וזרעים במשרד החקלאות, שאינם מוכרים כפלשנים באיזור מוצאם וכן הארצות/ אזורים אחרים. ההיתר רצוי שיתייחס לאזורים ולתנאי הגידול שבהם פלשנות צמחים באה לביטוי בפועל. סינון מעין זה יפחית את אותם צמחים שכבר היום ידוע אופיים הפלשני.
לגבי צמחים שאין מידע על פלשנותם נציין שעדיין יכול צמח להתגלות ככזה. תנאי קרקע ואקלים, מאביקים ומפיצי זרעים יכולים לגרום לשינויים מרחיקי-לכת לגבי תכונת התפשטותם הטבעית של צמחים באזורים חדשים להם.
ריבוי וגטטיבי של טיפוסים נבחרים של צמחי הנוי, שאינם פוריים (אינם עושים זרעים בכלל או הזרעים אינם פוריים), יכול להפחית באופן ניכר את סיכוני הפלשנות. המסקנות מהחשש לגבי הפלשנות צריכות להוביל להגבלת וריסון קצב וכמות הצמחים החדשים המיובאים ומאוקלמים בישראל. יש להשאיר את עבודת האיקלום לאנשי מקצוע.
לסיכום, התמודדות עם מינים פלשניים דורשת מניעה, חיסול וממשק.תודה לדויד ברנד מקק"ל ואדריכל נוף דוד ערן על עזרתם בהכנת הכתבה.
מעודכן לתאריך: 14/07/08 15:26
אנשים אתר
   הנהלה ומנהלה
   מכונים
מדעי הצמח
חקר בעלי חיים
הגנת הצומח
מדעי הקרקע, המים והסביבה
חקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון
הנדסה חקלאית
   מרכזי מחקר אזוריים
גילת
נוה-יער
   שרותים פנימיים
כל הזכויות שמורות © 2008, מדינת ישראל
תנאי שימוש I מפת האתר I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר