תולדות חיים

סידני נולד ב-1920 בפילדלפיה, ארה"ב, בבית יהודי מסורתי. למד הורטיקולטורה באוניברסיטאות של פנסילבניה ואוקלהומה וקיבל תואר בוגר ב-1941. בשנים 1943-1945 שירת בצבא ארה"ב וב-1946 בא לארץ-ישראל במסגרת קבוצה של יוצאי-צבא אמריקאיים . שהה בקיבוץ חצור עד 1953 וריכז שם את גינון הנוי.
ב-1954 חזר לארה"ב להשלמת לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, שם קיבל ב-1955 תואר מוסמך בהורטיקולטורה. בדייוויס, הוא עבד שנתיים כעוזר למחקר במחלקה למטעים ובהמשך פנה ללימודי אומנות; ב-1964 הוענק לו תואר מוסמך באומנות ותעודת הוראה מטעם אוניברסיטת קליפורניה. אחרי תקופה בה לימד ביולוגיה ואומנות בבי"ס תיכון בסקרמנטו, החליט ב-1971 לעלות לישראל

הישגים מדעיים

ב- 1972 התקבל לעבודה בחוות הנוי שעמדה להיות מצורפת למחלקה לפרחים של מינהל המחקר החקלאי. תפקידו העיקרי היה ריכוז האינטרודוקציה של צמחי נוי חדשים. העבודה כללה איסוף מידע ע"י הזמנת קטלוגים וקשרי התכתבות עם גנים בוטניים, מוסדות מחקר וחברות זרעים בכל העולם. הוא דאג להביא ארצה כל שנה למעלה מ- 600 מיני צמחים מכ-60 מקורות שונים. לאחר הכנת השתילים הם נשתלו בגני אקלום וחלקות תצפית בכל חלקי הארץ. עבודה זאת נעשתה בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים מהמינהל ועם אנשי ש.ה.מ.
בין הצמחים אותם הכניס ארצה נכללו : ליקוידמבר, אילקס, קליאנדרה, קסילוסמה, פלטופורום, גרדניה, קסיה ועוד רבים אחרים - צמחים שהפכו עם השנים למרכיבים בסיסיים של גן הנוי בארץ. בשנים 1979-1981 שימש כמרכז חוות הנוי.
עם השנים נעשה לאחד מבעלי המקצוע הטובים ביותר בארץ בכל הקשור להכרת צמחי נוי וזיהויים המדויק. הוא הקפיד על שילוט מתאים בחלקות האקלום ויצר את הבסיס המדעי להכנת קטלוג צמחי הנוי בישראל שיצא לאור מספר שנים לאחר פרישתו לגמלאות.

הפרישה לגמלאות

עם סגירת החווה ב-1984, עסק בסיכומי התצפיות במחלקה לפרחים ויצא לגימלאות ב-1985. נפטר ב-2004.

מנהלי המחלקה לפרחים, ד"ר בן יעקב וד"ר אומיאל, שעבדו עם סידני איבקר, העריכו את השילוב של ידע וכשרון אומנותי שהיו טבועים בו והיוו את היסוד של תרומתו הרבה לגננות הנוי הישראלית.