פטראה משתרגת
Petrea volubilis

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה : ורבניים Verbenaceae
שם עממי: SANDPAPER VINE
מוצא: קובה עד ברזיל

פטראה משתרגת הוא מטפס מעוצה או בן שיח, נשיר מותנה המצטיין בפריחה מרהיבה בצבע כחול סגול. הסוג כולל 30 מינים של שיחים או עצים קטנים שמוצאם באמריקה הטרופית.

פטראה משתרגת יכול לצמוח לגובה של עד 10 מ', אולם בעזרת גיזום אפשר לעצבו כשיח.

העלים נגדיים, אורכם כ20- ס"מ ורוחבם כ10- ס"מ. הם אליפטיים ומחוספסים בשני צדיהם. בנגיעה בעלים, התחושה היא כאילו נוגעים בנייר זכוכית, ומכאן גם אחד משמותיו העממיים - SANDPAPER VINE. הפריחה חלה על אשכולות חיקיים שאורכם 30-10 ס"מ והם שמוטים כלפי מטה.

בתחילה מופיעים עלי הגביע שצבעם סגול, ואחר כך מופיעה כותרת הפרח בצבע כחול-סגול ובצורת כוכב. כותרת הפרח נושרת בתוך כמה ימים אולם עלי הגביע הצבעוניים נשארים על הצמח במשך שבועות מספר. מה שנראה לנו כפריחה מתקבל למעשה מעלי הגביע.

באביב המוקדם מתכסה כל הצמח בשפע של פריחה בולטת במיוחד. לעתים, אם החורף היה קר מאוד והצמח השיר את עליו, הפריחה בולטת ללא העלים. גל הפריחה האביבי שופע במיוחד, ולאחריו, במשך כל הקיץ, מופיעים לסירוגין פרחים. בסתיו מתקבל שוב גל פריחה שופע וגם אז כל הצמח מכוסה בפריחה. בשנת 1997 הבאתי זן של פטראה המצטיין בפריחה בצבע לבן ושמו '`Albiflora.

תנאי גידול

פטראה מתאים לשתילה בשמש מלאה או בחצי צל, בקרקעות מנוקזות המועשרות בקומפוסט.
על פי הספרות, הצמח מעדיף אדמות עם נטייה לחומציות. זו כנראה הסיבה לכך שלעתים יש לצמחי הפטראה נטייה לכלורוזה באדמות הבסיסיות שלנו. אני ממליצה לטמון בבור השתילה, יחד עם הקומפוסט, גם מחטים יבשים של עצי אורן, ולאחר השתילה, בכל שנה בסתיו, לפזר מסביב לצמח מחטי אורן בגובה 7-5 ס"מ. פעולה זו עשויה להוריד את הpH- באזור בית השורשים. השיטה מיושמת בגינתי שבמושב סתריה, ואין ספק שכאשר הפטראה בפריחה היא אחד הצמחים המרהיבים ביותר בגן הנוי.
אפשר לשתול פטראה במרבית אזורי הארץ, פרט לאזורי ההר הגבוה - שם הוא עלול להיפגע מהקור. בנגב, בערבה ובבקעה יש לשתול אותו בחצי צל. הצמח רגיש למליחות בקרקע.

הפטראה נהנה במיוחד מרמות לחות גבוהות, ולכן מומלץ להשקותו במתזים. בחודשי הקיץ החמים ובחמסינים כדאי להתיז עליו מים.

באביב המוקדם נתקף הצמח בכנימות עלה. אני ממליצה לטפל בקונפידור (בהגמעה). כך נשמור על הצמח נקי במשך מרבית חודשי הצימוח.

השימוש בגן

אפשר לשתול פטראה כמטפס משתרג על פרגולה או על קיר. הטיפוס נעשה בעזרת הענפים הנכרכים, ויש לספק לו אמצעים להיכרך סביבם ולטפס.
אפשר לעצב את הפטראה כשיח, ואז, בסוף האביב ולאחר הפריחה, לגזום אותו לגובה הרצוי. לאחר הגיזום הצמח יתחיל ללבלב ואז כדאי לקטום את הענפונים הצעירים. פעולה זו תגרום לצימוח של ענפונים נוספים, והשיח יהיה יותר צפוף.

כאשר הפטראה משמש כמטפס מומלץ לגזום ענפים יבשים, ואחת לכמה שנים לגזום חלק מהענפים במטרה לדלל את הצמח ולעודד צימוח צעיר.
הצמח מתאים גם כצמח מכל.

ריבוי

ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה בעזרת הורמון השרשה, על שולחן השרשה מחומם ומעורפל.

עונת ההשרשה המיטבית היא האביב. שיעורי ההשרשה המתקבלים אינם גבוהים, ובעת העתקת הייחורים המושרשים חלקם נוטה להתמוטט. חשוב מאוד להקפיד על הקשחה ארוכה לאחר ההשרשה. כלומר, לאחר שהייחור השריש והעתקנו אותו לעציץ - להחזיר את העציץ לשולחן ההשרשה לימים מספר ולאחר מכן להפחית בהדרגה את שיעור הלחות.