נאופליוס משייני
Nauplius sericeus

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

שם נרדף: Asteriscus sericeus
משפחה: מורכבים Asteraceae
מוצא: האיים הקנריים

בסוג נאופליוס (Nauplius), הנמנה עם משפחת המורכבים, נכללים שמונה מינים של בני-שיח וצמחים חד-שנתיים הגדלים בטבע באזור הים התיכון ובאיים הקנריים. בן משפחה קרוב לנאופליוס הוא הסוג כוכב (Asteriscus) ששלושה ממיניו גדלים בר בארץ, ושאחד מהם - כוכב ימי (A. maritimus) - הוכנס לאחרונה לשימוש כצמח נוי.

המין נאופליוס משייני הוא בן שיח רב-שנתי שגובהו ורוחבו כמטר. צימוחו יוצר מבנה בצורת כדור. העלים נגדיים, צפופים ורעופים זה על זה, חסרי פטוטרת; שני צדיהם מכוסים בשערות אפורות עדינות, אשר מעניקות להם ברק כסוף ומגע נעים המזכיר מגע בבד משי (ומכאן שם המין, ביוונית ובעברית). הגבעולים עשירים בבלוטות שמן אתרי, שהודות להן הצמח מפיץ ריח נעים.

פריחת הצמח מופיעה כבר בשנת הגידול הראשונה. היא מתחילה בסתיו, נמשכת כל החורף ומגיעה לשיאה באביב. הפרחים הם קרקפות בודדות שקוטרן כ5- ס"מ. צבע הפרחים צהוב והם מתבלטים על רקע הגון הירוק-אפרפר של העלווה.

כאשר הצמח מכוסה כולו בפרחים הוא נראה ככדור צהוב. באביב 1994 הבאתי לארץ זרעים של מין זה מן הגן הבוטני שבאי גרן-קנריה שבאיים הקנריים.

תנאי הגידול

נאופליוס משייני מתאים לגידול במרבית אזורי הארץ. יש לגדלו באדמות מנוקזות היטב, בשמש מלאה ובחצי צל. בקליפורניה מגדלים אותו בקו החוף. שתלנו אותו בקיבוץ פלמחים, בחלקה הסמוכה לחוף הים, ואכן הצמח נמצא עמיד לחוף ים.

הצמח מסתפק בכמות מים קטנה. הוא רגיש מאוד לעודפי מים ולכן יש להקפיד מאוד על ניקוז יעיל. בסוף האביב, לאחר הפריחה, כדאי לגזום את הצמח. לעלים המבוגרים יש נטייה להתייבשות, והגיזום נועד לסלק חלקים יבשים ולעודד צימוח צעיר.

השימוש בגן

נאופליוס משייני מתאים לשמש כצמח גובל בשולי ערוגה וכצמח מסלעה. כמו כן אפשר לשתלו כצמח בודד בגן קטן, או בקבוצה של צמחים היוצרים גוש בגן גדול. הוא מתאים לגידול במכלים, בתנאי שמצע הגידול מנוקז כיאות. לאור קרבתו, שהוזכרה לעיל, לצמחים מאזור הים התיכון, הוא ישתלב היטב בין צמחים ים-תיכוניים אחרים כגון רוזמרין, מיני אזוביון, מיני מרווה ועוד. צמח חובה לחוף ים!

הריבוי

מרבים את הנאופליוס המשייני מזרעים. יש לאסוף את הקרקפות היבשות, לפורר את מצעית הפרח ולזרוע במנבטה. זרעים שאספנו בסוף האביב נבטו תוך שלושה שבועות. את הנבטים כדאי להעתיק תחילה לעציצים, ורק אחר כך לשתלם בגינה. אפשר לשתול בגינה בכל ימות השנה, למעט בחודשים יולי-אוגוסט. הריבוי מזרעים קל, אין כמעט שונות בין הזריעים, והפריחה חלה כבר בשנה הראשונה - ולכן אין צורך לרבות את הצמח בריבוי וגטטיבי.