משפחה: חלמיתיים Malvaceae

מוצא: דרום ארה"ב - מפלורידה עד טקסס, מכסיקו וקובה
דבוקית מעוצה הוא שיח ותיק בארץ, שאוקלם ע"י רות בנימין בחוות הנוי ונחשב לצמח גן חסון ברוב התנאים ומאריך שנים. שלא בצדק, איננו באופנה עתה ונשתל בגינות רק לעתים רחוקות.
הזן דרומונד נחשב בעבר למין נפרד, הוא בעל תכונות גנניות שונות מהמין הוותיק בארץ.
בשנת 1999 הבאתי ממשתלה בטקסס שני זנים גנניים השיכים לדבוקית מעוצה: זן דרומונד 'סופרבלומר' המצטיין בפריחה שופעת בצבע אדום והזן 'אלבה' שצבע הפרחים שלו לבן. הזן דרומונד הוא זן שנוצר בטבע ואילו הזנים 'סופרבלומר' ו-'Alba' הם סלקציה מעשה האדם וכדי להבחין ביניהם לבין זן טבעי יש לשים את שם הזן בגרש.
זהו שיח בינוני, ירוק עד, הגדל למטר גובה ולשני מטר רוחב או יותר. הצמח מעוצה בחלקו התחתון ועשבוני בחלקו העליון. במשתלה בטקסס, הוא מופיע בקטגורית הרב-שנתיים. העלים דמויי לב, אורך העלה כ-10 ס''מ ורוחבו 12 ס"מ. צידם התחתון שעיר וצבעם ירוק בהיר. הפרחים אדומים, דמויי פעמון, עלי הכותרת אינם נפתחים, אורכם 2 ס"מ ומתוך עלי הכותרת בולטים ב-2 ס"מ נוספים עמוד העלי והאבקנים. בשונה מהמין הנפוץ שפרחיו שמוטים כלפי מטה, פרחי הזן דרומונד קטנים יותר וזקופים. הפריחה מתחילה בקיץ ונמשכת כל הסתיו עד החורף.
פריחה סתווית חשובה לנו בגן, מאחר וסוף הקיץ היא תקופה דלה בפרחים. בהמשך לפריחה נוצר פרי בשרני דמוי ענבה בצבע אדום שבמשך הזמן מתייבש ונופל.

תנאי גידול

מתאים לשתילה בתנאי צל חלקי או מלא וזה גם יתרונו כצמח פורח בתנאים אלו.
יגדל בקרקעות מנוקזות בכל חלקי הארץ ולאחר התבססותו יסתפק בהשקיה אחת לשבועיים. כדי לבחון את גידולו בתנאי הארץ, שתלתי מספר צמחים מהזן דרומונד בגינון במכון וולקני גם בתנאי שמש מלאה. הצמחים נשתלו לפני כשלוש שנים, הם גדלים ופורחים אולם העלים שלהם יותר קטנים, צבעם ירוק כהה-דהוי, הם שמוטים כלפי מטה והצמח נראה סובל.
מאידך, בתנאי צל או צל חלקי, העלים גדולים ופרוסים, הצבע שלהם חיוני והם בעלי מופע טרופי. הצמח יסתדר גם באזורים קרים, ויתכן שבחורף קר חלקי הצמח העליונים ימותו. באביב הוא יתחדש מחלקיו התחתונים. קצב הגידול של השיח מהיר והוא אינו זקוק לגיזומי עיצוב מיוחדים.
במידה ורוצים לחדש את הצמח, המועד המומלץ לגיזום הוא האביב בלבד.
מתאים לשתילה בגינה בצל העצים, כצמח כיסוי במפנה צפוני או מזרחי, או כצמח מיכל המוצב בכניסת הבית המוצלת. בכניסה למשרד החקלאות בבית-דגן, באזור מוצל ומתחת לגג, שתלתי לפני כחמש שנים מספר צמחים, הם פורחים שם כל השנה! בנוסף, הצוף שבפרחים מושך את ציפורי הצופיות וכך אנו נהנים הן מהפריחה והן מהציפורים שבאות לבקר.

ריבוי

הריבוי וגטטיבי בלבד, כדי לשמר את תכונות הזן.
משרישים ייחורים מעוצים למחצה באביב ובקיץ, בשולחן השרשה ותחת ערפל. השרשה מתקבלת תוך עשרה ימים.
צמחים ניתן להשיג במשתלות: מלצר בכפר ידידיה, הוכברג בביצרון, סלונר בסתריה ועוד.

להלן טבלה המשווה בין המין הוותיק לבין הזן המאוקלם: