תולדות חיים
אדית יוסף נולדה ברומניה ב-1950. היא למדה באוניברסיטת א.י. קוזה יאשי כימיה לתואר ראשון (1973) וכימיה אורגנית לתואר שני (1974). אדית עלתה ארצה עם משפחתה בסוף 1978 והחלה לעבוד במכון וולקני ביוני 1979, במכון לחקר בעלי חיים ביחידה המטבולית בבית דגן. היא עסקה בחקר תזונה ופיזיולוגיה של מעלי גירה.
בשנים 1992-1991 השתלמה בגרמניה באוניברסיטת Goettingen באנליטיקה של הליגנין ונגזרותיו.
ב-1999 קיבלה תואר דוקטור (PhD) באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "אפיון הליגנין ונגזרותיו בקש חיטה; היבטים כימיים ותזונתיים", בהנחיית פרופ' דניאל בן-גדליה.
ב-2000 השתלמה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (ארצות הברית), בנושא: אנליטיקה של ליפידים.
הישגים מדעיים
תחומי הפעילות המחקרית העיקריים שאדית הובילה:
1. חקר הליגנין ונגזרותיו, כמכשול העיקרי בביודגרדציה ובעיכול דופן התא הצמחי בליגנו-צלולוזות (קש): בעקבות מחסור במזון גס איכותי משתמשים בליגנו-צלולוזות להזנת שלוחות מסוימות של מעלי גירה, כגון עגלות או פרות בתקופת היובש, ונמנעים משימושן להזנת פרות חלב על מנת לא לפגוע בתנובת החלב בגלל נעכלותן הנמוכה. הליגנו-צלולוזות עשירות בדופנות תאים (כ-70-80%), המכילות כ-80% פחמימות מורכבות בעלות פוטנציאל אנרגטי עבור מעלי גירה. במטרה לשפר את הביודגרדציה של דופן התא ולנצל את פחמימות הדופן, פותחו ונחקרו ביחידה המטבולית טיפולים כימיים - הידרוליטיים וחמצונייים - בליגנו-צלולוזות. טיפולים אלה המסו מקטעים מדופנות התאים, פירקו קשרים בדופן התא הצפופה ושיפרו באופן ניכר את נעכלות הליגנו-צלולוזות על ידי חיידקי הכרס.
המחקר של אדית התרכז באפיון הליגנין ובהשפעת הטיפול בגז גופרית דו-חמצנית על דופן התא בקש חיטה והשינויים המתרחשים במעבר דרך מערכת העיכול של מעלי גירה. בעקבות הטיפול הכימי הומסו מהדופן קומפלקסים של ליגנו-פחמימות, והתאפשרה גישה טובה לחיידקי הכרס לפרק את הפחמימות הקשורות לליגנין המסיס והשאריתי בדופן התאים (עבודת הדוקטורט 1999).
2. מבחני איכות ובחינת הערך התזונתי של זנים חדשים של צמחי מספוא:
זנים חדשים של צמחי מספוא קיציים - תירס וסורגום - גודלו באזורים שונים בארץ (2003) במטרה למצוא זנים בעלי יבול ונעכלות מרביים. לדוגמה, בזני סורגום שמגדלים בארץ יש בעיה של רביצה, הגורמת לפחת של היבול באסיף. לכן נבחנו זנים חדשים על מנת למצוא זנים איכותיים בעלי שיעור ליגנין נמוך, המבטיח נעכלות גבוהה, מחד גיסא, ושזנים אלו יכילו כמות מספקת של ליגנין, כך ששיעור הרביצה יהיה נמוך, מאידך גיסא. נבחנו גם זנים חדשים של קטניות למספוא (2004). לדוגמה, באפונה נמצא כי הזן "נגב-1" הניב את היבול הגבוה ביותר והכיל באופן מובהק יותר חומר אורגני וריכוז נמוך של ליגנין. הנעכלות in vitro של חומר יבש ושל דופנות תאים הראתה יתרון מובהק ביחס לזנים אחרים שנבדקו. לגבי האיכות של צמחי אספסת (צמח רב-שנתי), נמצא כי ככל שעולה שנת הגידול של צמחי האספסת, כך יורדים הדרגתית שיעורי הנעכלות של החומר היבש ושל דופנות התאים. בשנת 2004 נבחנו זנים חדשים של חיטה למספוא.
3. הרכב וערך תזונתי של סוגי קש שונים: ב-2007 פרסמה אדית חוברת בנושא זה, המשרתת את החקלאים. במדגם ארצי נחקרו סוגים שונים של קש מגידולים חד-פסיגיים. נמצא שערכי הנעכלות של חומר יבש ושל דופנות התאים בקש תירס, סורגום, פנסילריה ושיבולת שועל היו גבוהים באופן מובהק סטטיסטית מערכי הנעכלות של קש חיטה ושעורה. בחקר מיני קש מגידולים דו-פסיגיים נמצא כי שיעורי הנעכלות של קש חמניות וקש בוטנים היו הגבוהים ביותר.
4. השפעת ההשקיה במי קולחים על הערך התזונתי ועל תכולת המינרלים בצמחי מספוא (2009):
השימוש במי קולחים לגידול צמחי מספוא קיציים הולך וגובר עקב בצורות וגם בשל הצורך להיפטר מעודפים של קולחים עירוניים. בשנים 2009-2007 נערכו ניסויים בזני תירס, סורגום, סטריה והמכלוא סורגום-עשב סודני שהושקו במים שפירים בהשוואה להשקיה במי קולחים (מטוהרים בדרגה שניונית). אף שמי קולחים מכילים מספר רב של מינרלים בריכוזים גבוהים בהשוואה למים שפירים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתכולות המינרלים בצמחים שגודלו בשני טיפולי ההשקיה. היבולים והנעכלות של המספוא לא נבדלו סטטיסטית בשתי קבוצות הניסוי. יתרון נוסף: ההשקיה במי קולחים חוסכת דשן יקר.
5. הגדלת ריכוז סלניום בחלב בעזרת מניפולציות תזונתיות (2011): סלניום הוא אלמנט חיוני לאדם ומצוי בתרכובות הפועלות כנוגדות חמצון והשומרות על שלמות ממברנות התאים. לתרכובות סלניום יש תפקיד במניעה ובריפוי של מחלות שונות. לטובת בריאות האדם, החלב יכול להיות מקור טוב של סלניום, וריכוזו בחלב ניתן למניפולציה תזונתית. בניסויים נמצא כי שחת קטניות מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של סלניום אורגני. הוספת סלניום אורגני לבליל הפרות העלתה את ריכוז הסלניום בחלב באופן מובהק ביחס לסלניום האנאורגני שניתן לפרות במרבית מרכזי המזון בארץ.
6. סקר חומרי לוואי הנוצרים בארץ ופוטנציאל שימושם בהזנת מעלי גירה פורסם על ידי אדית ב-2015 בחוברת נפרדת, לשימוש החקלאים ומרכזי המזון. בעקבות ההתייקרות במחירים של מספוא איכותי נחקרו חלופות של חומרי לוואי מהתעשייה המקומית ומיבוא להזנת מעלי גירה. נבחנו קליפות רימונים והדרים, גפת זיתים וענבים, גפת אבוקדו, גפת בירה, חומרי לוואי מחממות (שיחי פלפלים, מלונים ועגבניות), בוצת מחלבות ועוד. נחקרו ההרכב הכימי, הנעכלות, אורך חיי המדף והתפתחות שמרים ועובשים של חומרי לוואי לחים.
אדית יוסף הייתה שותפה במחקרים רבים במסגרת היחידה המטבולית, כגון:
חקר המאקרו ומיקרו-אלמנטים במזונות וספיגתם במערכת העיכול של מעלי גירה; שיפור תהליכי החמצה קונוונציונליים ובלתי קונוונציונליים של צמחי מספוא בעייתיים להחמצה; אשפה ביתית כתחליף למזון מרוכז במנות מעלי גירה; אצות הגדלות במתקני טיהור שפכים כמקור חנקן במנות של מעלי גירה; תרומת זבל עופות במנת פרות על ספיגת מאקרו ומיקרו-אלמנטים על ידי מעלי גירה; אטלס מינרלים במזונות הרפת בארץ; השפעת מועד הקציר של חיטה על נעכלות פחמימות בתחמיץ; השפעת פריקות עמילן על עיכול דופן התא על ידי פרות חלב; יתרונות החומצה הלינולאית המצומדת (CLA - Conjugated Linoleic Acid) בחלב כחומר אנטי סרטני; יבול ואיכות של תחמיצי סורגום מהזן "פנינה"; הגדלת תכולת המוצקים בחלב צאן על ידי הזנה; בחינת הערך התזונתי של תחמיצי חיטה בישראל; ספלריה כצמח מספוא חדש; זבל רפת גולמי כתחליף לדישון כימי ועוד.
יוסף התמחתה בשיטות אנליטיות רלוונטיות לתחום הזנה ופיזיולוגיה של מעלי גירה.
כמו כן, היא העמידה שיטות חדשות ביחידה המטבולית באנליטיקה של ליגנין ונגזרותיו: מונומרים פנוליים הקשורים בקשרי α ו-β אריל-אלקיל-אתר; חומצות פנוליות הקשורות בדופן התא בקשרים אסטריים ואתריים; אנליטיקה של חומצות שומן בלתי רוויות המצויות בחלב, כגון חומצה לינולאית מצומדת (CLA); אנליטיקה של סלניום.
היא השתמשה בשיטה CP-MAS-C13-NMR לחקר פיזור המשקלים המולקולריים של מקטעי הליגנין, שהשתחררו מהדפנות בליגנו-צלולוזות במעברן דרך מערכת העיכול של מעלי גירה, וחקרה את הרכבם של מקטעים אלה.
פרסומים:
תוצאות המחקרים פורסמו ב-46 מאמרים בכתבי עת בין-לאומיים וב-43 מאמרים בישראל.
אדית יוסף הציגה את עבודותיה בכנסים רבים בחו"ל ובארץ.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו
הדרכה: הנחתה נוער שוחר מדע בעבודות ביוטופ. עבודות תלמידיה דורגו כמה שנים במקום הראשון במינהל המחקר החקלאי. כמו כן, אדית הדריכה סטודנטים ועובדי מחקר.
הייתה רפרנטית למאמרים מדעיים עבור כתבי העת הבין-לאומיים.
השתתפות בוועדות: בתחום הזנת מספוא; קידום מהנדסים בתקן הפתוח; ועדה מנהלית להיגוי יעילות ומצוינות של יחידות ומחלקות במינהל.
ממונה על מעמד האישה במינהל המחקר החקלאי: אדית שימשה שנים רבות בתפקיד זה ומטרותיה היו השגת שוויון מגדרי, העצמת נשים, העלאת המודעות למלחמה באלימות נגד נשים והבלטה של יצירתיות נשית. למטרה זאת ארגנה לעובדות סדנאות, אירועים שבהם צוינו נשים שהצליחו להתגבר על הקשיים כנגד כל הסיכויים, תערוכות יצירה ועוד.
הפרישה לגמלאות
אדית יוסף פרשה לגמלאות ביוני 2015. היא עובדת כמורת דרך מוסמכת בארץ ומדריכה גם באתרים חקלאיים את התיירים שמגיעים מחו"ל.