En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

 


תולדות חיים

שושנה יתום נולדה ברוז'ינוי, פולין, ב-25.3.1925.
היא עלתה ארצה ב-1934. את השנים הראשונות בארץ עשתה ב"מקווה ישראל", שם שימש אביה רופא בית הספר.

יתום למדה במגמה הומנית בגימנסיה הרצלייה בתל אביב (1942), אך בחרה להתמחות באנטומולוגיה חקלאית בלימודיה האקדמיים.

ב-1947 סיימה תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "תכונות שימור של פרחים קטופים", בהנחיית פרופ' מ' פלאוט.

בשנים 1949-1948 שירתה בצבא במלחמת העצמאות.

בשנים 1950-1949 לימדה זואולוגיה ובוטניקה בבית הספר התיכון החקלאי "עיינות", וב-1950 ניהלה מחקר על נובר עצה
(wood borer) עבור משרד הביטחון.

ב-1951 החלה לעבוד במחלקה לאנטומולוגיה בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מכון וולקני).

ב-1960 קיבלה תואר שלישי מהפקולטה לחקלאות, על תזה בנושא: "אורח חיי זבוב הבצל Hylemyia antiqua Meigen בישראל", בהנחיית פרופ' צ' אבידב.

הישגים מדעיים

מטרת מחקריה של יתום הייתה לסייע לחקלאי ישראל להקטין את נזקיהם של חרקים.
במשך עשרות שנים חקרה יתום ביסודיות מזיקים בגידולי שדה ובירקות. 

מ-1951 היא עבדה עם פרופ' י' ריבנאי שהשפיע על גישתה לאנטומולוגיה. השניים עסקו במזיק קשה שפשה בכותנה בשנת 1956: זחל ההלקט הזיפי (Earias insulana). הם חקרו את הנושא לעומק, והתוצאות התבטאו בצמצום או בהפסקת השימוש בחומרי הדברה שאינם הכרחיים.

יתום למדה את הביולוגיה, את הפנולוגיה ואת הנדידה של פרפרי לילה, הכוללים גם מזיקים חקלאיים חשובים.
היא השתמשה במלכודות אור באזורים שונים של הארץ, וניתוח הנתונים הניב מידע מהימן על המינים הקיימים בישראל.

יתום חקרה לעומק גם את זבובי הבצל ואת זבובי המנהרות:

זבוב הבצל: מחקריה של יתום קבעו את תקופות הפעילות והתרדמה של מזיק זה, וכך התאפשר לנקוט צעדי מנע יעילים בעיתוי הנכון ולחסוך את הצורך בטיפולים שאינם הכרחיים.

זבוב המנהרות: המזיק Liriomyza trifolii נכנס לישראל בשנת 1978 ופגע קשות בפרחים ובירקות. השיטה הרווחת הייתה "להסתער" על המזיק באמצעות מינון גבוה של קוטלי חרקים, בדרך של ניסוי וטעייה, אך ללא תוצאות מהימנות.
ב-1984 ד"ר יתום קיבלה מענק מ-BARD (הקרן הדו-לאומית למחקר חקלאי, ישראל-ארצות הברית) וחקרה את האקולוגיה של המזיק בגבסנית ובכותנה. מאחר שחלק מהגידולים הפגועים יועדו לייצוא, נבחן השימוש בקרינת גמא להדברה. הניסיון צלח, ונקבע מינון מינימלי של קרינה, בהתאם לשלב ההתפתחותי של המזיק.

מבחר מחקרים נוספים:

בשנות השישים נהיה עש הפקעות (Phthorimaea operculella) מזיק עיקרי בשדות תפוחי האדמה בישראל. יתום ביצעה מחקר טוקסיקולוגי כדי לקבוע את יעילותם של חומרי הדברה שונים כנגד זחלים ובוגרים. לאחר מכן בוצעו גם ניסויי שדה בהיקף גדול ובעקבותיהם פורסמו המלצות הדברה. במקביל, ביצעה יתום סקר אקולוגי בשדות תפוחי אדמה בכל הארץ. מחקר זה הוכיח כי שמירה על תנאי גידול הולמים, ובייחוד השקיה נאותה, עשויה למנוע פגעים במהלך עונת הגידול. בעקבות זאת, בעונת האסיף היה שיעור נמוך של אוכלוסיות המזיק ושל פחת ביבולים.

באמצע שנות השבעים גרם עש הפקעות לנזקים גם בגידול עגבניות לתעשייה. במסגרת ניסוי שדה נרחב, הוצבו מלכודות פרומון לניטור המזיק, ובמידת הצורך ננקטו אמצעי הדברה.

אקרית הקרקע ריזוגליפוס (Rhizoglyphus) גרמה לנזקים כבדים בבצל ובשום. בשנות השמונים נחקרו היבטים שונים של האקרית הנ"ל בפרויקט BARD. נמצא כי מין אחד בלבד, Rhizoglyphus robini, היה אחראי לנזק. על מנת לנטר את אוכלוסיות האקרית בשדה, פותחה מלכודת קרקע מיוחדת, ועל סמך התצפיות ניתנו המלצות טיפול.

 תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

שושנה יתום נמנתה עם מייסדי החברה האנטומולוגית בישראל והייתה אחת מחבריה הפעילים ביותר.
לעיתים קרובות היא ארגנה כנסים על מנת לעדכן את מדריכי שה"ם ואת החקלאים בדבר החידושים בהגנת הצומח.
מועצות הייצור והשיווק תמיד ציפו לסיועה במציאת פתרונות מיידיים לבעיות אנטומולוגיות.

היא נטלה חלק פעיל בכנסים רבים בארץ ובעולם.

מחקרים בחו"ל:

בשנים 1969-1967 היא ניהלה מחקר בקנדה, ב-Research Council of British Columbia.
בשנים 1973 ו-1974 היא שהתה לתקופות ממושכות בלונדון, אנגלייה, ב-Centre of Overseas Pest Research.

פרסומים:

יתום פרסמה יותר מ-50 מאמרים ב"השדה" (בעברית) וכ-30 דוחות מחקר המתארים בעיות בהגנת הצומח והטיפול בהן.
רוב מאמריה באנגלית - כ-40 במספר - התפרסמו בישראל, תחילה ב"כתבים" ולאחר מכן ב-Israel J. of Entomology, וזאת מתוך דאגה לחקלאים ולאנטומולוגים שבישראל.

הפרישה לגמלאות

שושנה יתום פרשה בשנת 1990.
היא נפטרה ב-28.11.1994 לאחר מחלה ממושכת.
עמיתיה מציינים כי תמיד הייתה נכונה לסייע לזולת, הן מבחינה מקצועית והן בעניינים אישיים.

ערכה עידית סופר, יולי 2022

 

 

מעודכן לתאריך: 24/07/22 11:02
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר