תולדות חיים
לוטה היימן-הרשברג נולדה בגרמניה בשנת 1918.
עלתה לארץ ישראל ב-1939 והצטרפה לקיבוץ שער הנגב. לאחר מכן עזבה את הקיבוץ והחלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1945 סיימה את עבודת המאסטר והצטרפה לצוות המחלקה להדרים בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מכון וולקני).
ב-1949 השלימה את הדוקטורט בנושא: "תרומה לתורת זיבול הפרדסים בא"י", בהנחיית פרופ' ה"ר אופנהיימר.
הישגים מדעיים
עבודתה של היימן-הרשברג התמקדה בדרישות הזנה ודישון של עצי הדר.
בסוף מלחמת העולם השנייה היה מצב הפרדסים בארץ בכי רע, מאחר שרובם הוזנחו ולא דושנו במשך שנים רבות. מחקריה הראשונים של היימן-הרשברג עסקו בקביעת הכמות המיטבית של חומרי הזנה, בייחוד חנקן וזרחן, החיוניים לקבלת יבולים מרביים של פירות באיכות טובה. ניסויים אחדים נערכו במישור החוף, ונבחנה בהם השפעת חוסר או עודף של חנקן וזרחן על יבול ההדר ועל איכותו. הניסויים לוּוו בבדיקות עלים וקרקע, על מנת למצוא שיטה אמינה ומהירה לקביעת מצבו התזונתי של העץ ולהסקת מסקנות לגבי דרישות הדישון המתאימות.
באותן שנים שררה מחלוקת גדולה סביב הנושא של שימוש באנליזת עלים לקביעת מצבו התזונתי של העץ. היימן-הרשברג חקרה את השפעת הדישון על הרכב העלה והראתה כי זה האחרון משקף את כמות חומרי ההזנה שסופקה לצמח. יתר על כן, האנליזה של הרכב העלה הראתה גם את האינטראקצייה בין חומרי המזון שבקרקע לקליטתם על ידי השורשים.
היימן-הרשברג חקרה גם מחסור ביסודות קורט, כולל מגנזיום, והציעה דרכים לטיפול בבעיה זו.
בשנים 1954-1953 עבדה כעמיתת מחקר במרכז לחקר ההדרים בריוורסייד, קליפורנייה, בנושא: קליטה והעברה של אבץ בעצי הדר, באמצעות שימוש באבץ רדיואקטיבי כנותב (tracer).
ב-1954 השתתפה בכנס הבוטאני הבין-לאומי השמיני בפריז, וב-1956, חודשים אחדים לפני מותה, השתתפה בכנס הבין-לאומי הרביעי של מגדלי הדרים באזור הים התיכון, שהתקיים בישראל. הרצאותיה בכנסים אלה, כמו גם מאמריה, עוררו עניין רב בקרב חוקרי הדרים והזנת הצמח.
בישראל נודעה היימן-הרשברג כבת-סמכא בנושאי הזנה ודישון של הדרים, ומחקריה נמצאו חיוניים לקימום ענף ההדרים לאחר תקופה ארוכה של הזנחה וניוון.
היא נפטרה בשנת 1956 לאחר מחלה.
עמיתיה העידו על עובדת מסורה, ישרה, הגונה ובעלת נכונות לעזור.
המאמרים שהתפרסמו בכרך 17 מס' 1 של כתב העת Israel J. of agricultural research, הוקדשו לזכרה.
(מבוסס על מאמרו של קורט מנדל, שהתפרסם בגיליון הנ"ל בשנת 1967).