En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

 תחומי  מחקר  לתואר  שלישי

 מכון  למדעי הצמח

גידולי שדה ומשאבי טבע

44. דוד שורץ רקפת e-mail שותפים : רקפת דוד-שורץ ושבתאי כהן
בחינת מנגנוני עמידות ליובש במינים מעוצים בשטח הפתוח

בחינת השפעת שינויי האקלים על המגוון הביולוגי חשובה לתכנון הניהול השוטף של השטחים הפתוחים המנוהלים בארץ. ההנחה היא כי לשינויים במבנה הקהילתי של מינים מעוצים תהיה השפעה קריטית על המגוון הביולוגי של מיני צמחים שנתיים ומיני בעלי חיים שונים. מטרות המחקר המוצע הינן: 1) להעריך את השינויים במגוון הביולוגי של מיני מעוצים כתוצאה מתמותה עתידית מעקת יובש. תמותה של צמחים כתוצאה מיובש מתמשך נגרמת לרוב בעקבות כישלון של מערכת הובלת המים (אמבוליזם). במחקר זה נבחן את העמידות לאמבוליזם בשמונה מיני מעוצים. דגימות עץ ינותחו באמצעות שיטות מתקדמות מבוססות צנטריפוגה, והמינים ידורגו על בסיס שיעור ההישרדות שלהם. 2) לחקור לעומק את מנגנון העמידות ליובש תוך כדי בחינת משק המים בצמח ואנליזות אנטומיות. התוצאות ישמשו להכנת מודל תחזיות של ההשפעות האפשריות של שינוי האקלים על מבנה קהילת המינים המעוצים ויסייע בפיתוח של אסטרטגיות ניהול ושימור.

45. שדה אסף e-mail שותפים :אסף שדה (משאבי טבע, מכון וולקני), מישל פלניקן (המרכז לבריאות מאביקים, אוניברסיטת מונטנה), יעל מנדליק (אנטומולוגיה, הפקולטה לחקלאות), נור צ'חנובסקי (אנטומולוגיה, מכון וולקני)
"הפצה בין-מינית של וירוסים בחברות מאביקים בנוף החקלאי: דפוסים במרחב ובזמן והתלות בשימושי קרקע "

היצרנות והיציבות של מערכות חקלאיות ואקולוגיות תלויים באופן קריטי במאביקים. אבדן המגוון הביולוגי נחשב כגורם התורם לעלייה הגלובלית בהתפרצויות של מחלות מדבקות, ופתוגנים מהווים איום מרכזי על אוכלוסיות של מאביקים חקלאיים ושל מאביקי בר. לאחרונה התגלה שווירוסים של דבורי דבש יכולים להדביק גם מספר מינים של מאביקי בר, והפצה בין-מינית תיתכן גם ממאביקי בר למאביקים חקלאיים ולגרום להתפרצויות חוזרות של מגיפות במינים אלה. כיום ידוע שהפצה בין-מינית של פתוגנים במאביקים נפוצה, אך ידוע מעט מאוד על המנגנונים העומדים בתשתיתה. המחקר יתמקד במנגנונים האקולוגיים והאפידמיולוגיים של מחלות מאביקים, על מנת לשפר את הניהול והשימור של מגוון המאביקים ואת שירותי ההאבקה בשטח. המחקר ישלב תצפיות שדה וסקירות אבחון מולקולריות על מנת למפות את נתיבי ההפצה הבין-מינית האפשריים של מספר וירוסים פתוגניים, ולבחון כיצד מפת ההפצה משתנה בזמן ובמרחב, כפונקציה של מגוון הצומח ושימושי הקרקע. כמו כן, המחקר יפתח מודל אקולוגי-אפידמיולוגי שיחזה את פוטנציאל ההתפרצות של מגיפה ויראלית בחברת מאביקים, ואת רמת הסיכון למאביק ממין מטרה מסוים (חקלאי או

גנטיקה

46. הראל אריה e-mail שותפים : "דר. אריה הראל,פרופסור יגאל אלעד,פרופסור דוב פרוסקי, דוקטור עומר פרנקל
"פענוח מגנוני פתוגנזה מולקולריים בפטריות ואאומיצטס פתוגניים לצמחים "

"כדי לפענח מגנגנוני פתוגנזה מולקולריים בפטריות ואאומיצטס השתמשנו בגישה מערכתית: א. בשלב הראשון ערכנו אנליזת רשתות חישובית על כ-100 פרוטאומים ואתרנו דרטמיננטות פתוגניות מרכזיות לאסטרטגיות פתוגנזה שונות (נקרוטרופים, ביוטרופים והמיביוטרופים). ב. בשלב השני אנו מבצעים ולידציה פונקציונאלית ב- 3 מערכות צמח-פטריה אשר גורמות נזק משמעותי בחקלאות: קמחון, ביוטרופ בוטריטיס סינרייה, נקרוטרופ. קולטוטריכום גלאוספורוידס, המיביוטרופ. האנליזה כוללת בעיקר מעקב אחר ביטוי גנים שנבחרו באנליזה החישובית בזמן פתוגנזה, והשתקה או הגברה של גנים נבחרים. "

47. גינזברג עידית e-mail שותפים : אורי ירמיהו, קרקע ומים - מרכז גילת
נזקי קליפוּת וחספוס בפקעות תפוחי אדמה – לימוד מנגנון יִצור קליפּה ובחינת פתרונות להעלאת יבול בר שיווק

לתפו"א קליפה העשויה מרקמת פרידם משועם המגנה על המוצר החקלאי בעת הגידול בקרקע ולאחר האסיף. בנוסף, קליפת תפו"א משמשת מודל להתפתחות רקמות שעם בצמחים ולתהליכי החלמה מפציעה. הפרידרם נוצר מתאים מריסטמטיים הנקראים פלוגן, אולם, המנגנון התאי המבקר את פעילות הפלוגן לא ידוע. בעיות קליפה מובילות לפחת גבוה בענף תפו"א וכוללות בעיקר חיספוס וקליפוּת. בעבודות קודמות הראנו כי מינרלים בקרקע, כגון סיליקה וסידן, מפחיתים את נזקי הקליפה. הנחת העבודה היא שתפקיד המינרלים אינו רק בהזנת הצמח אלא גם תורם לאיכות הקליפה דרך אינטראקציה ישירה של קליפה-תמיסת קרקע. המחקר כולל איפיון תהליך יצור קליפה ואיכות קליפה בפקעות תפו"א: (1) לימוד המנגנון התאי המעורב בהפעלה ובהפסקה של פעילות תאים יוצרי הקליפה, (2) מעקב גנטי, אנטומי וכימי של התפתחות קליפה איכותית, (3) בחינת דגימת פקעות מהשדה במצבים שונים של קליפות ומתנאי גידול שונים. שיטות העבודה כוללות גידול של תפו"א בשדה, בחממה ובתרבית רקמה, אנליזות מיקרוסקופיות, real-time PCR, שיבוט גנים והכנת צמחים טרנסגנים.תכנית מחקר זו תואמת ליעדי מיקוד על: ייעול ייצור מזון מהצמח, במיקודי משנ

48. ליברמן לזרוביץ מיכל e-mail שותפים : אין חוקרים נוספים המעורבים בפרוייקט
מעורבות מנגנונים אפיגנטיים בתכונת העמידות לחום בעגבניה

על מנת להתמודד עם שינויי האקלים הגלובליים והגידול הצפוי באוכלוסייה, עלינו לפתח צמחי יבול שיוכלו להתמודד עם השינויים ולייצר כמויות הולכות וגדלות של מזון, גם בתנאים תת-מיטביים. העגבניה הינה יבול חשוב הסובל מרגישות גבוהה לחום. בפרויקט זה נתחקה אחר המנגנונים האפיגנטיים (מתילציה של ,DNA טרנספוזונים) המעורבים בתגובת צמח העגבניה לחום. נשתמש בשיטות גנטיות ומולקולריות מתקדמות על מנת להשרות שינויים בגנום הצמחי ונבדוק כיצד שינויים אלה משפיעים על תגובת צמח העגבניה לחום. זיהוי של פקטורים אפיגנטיים המעורבים בתהליך זה יאפשר, בעתיד, פיתוח של זני עגבניה עמידים לחום.

49. ליברמן לזרוביץ מיכל e-mail שותפים : ד"ר אילן לוין
זיהוי גנים המקנים עמידות לחום בעגבניה

על מנת להתמודד עם שינויי האקלים הגלובליים והגידול הצפוי באוכלוסייה, עלינו לפתח צמחי יבול שיוכלו להתמודד עם השינויים ולייצר כמויות הולכות וגדלות של מזון, גם בתנאים תת-מיטביים. העגבניה הינה יבול חשוב הסובל מרגישות גבוהה לחום. בפרויקט זה נתמקד בקווי עגבניה המראים סבילות גבוהה לחום יחסית לקווי עגבניה מסחריים, ונבצע אנליזות גנטיות ומולקולריות על מנת לזהות את הגנים האחראיים לתכונה חשובה זו של סבילות גבוהה לחום, תוך שימוש בכלים מתקדמים לשינוי רצפים גנומיים כגון CRISPR-Cas9. זיהוי מוצלח של גנים כאלו יאפשר בעתיד פיתוח של זני עגבניה עמידים לחום.

50. גינזברג עידית e-mail שותפים : עידית גינזברג
לימוד המנגנון של היווצרות סדקי קליפה בתפוח עץ ורימון ויישום מווסתי צמיחה למניעה של פיצוצי פרי במטע ולקבלת קליפה איכותית

היסדקות פרי הינה תופעה הנובעת מכשל של הקליפה לעמוד בלחצים של גידול הפרי. הסדקים המופיעים תחילה בפני שטח הקליפה יכולים להעמיק לשכבות פנימיות יותר ולגרום להבקעות הפרי. נזקים כלכליים נובעים מפגיעה באיכות הפרי (פגם אסטטי, קיצור חיי המדף, רגישות לפתוגנים) ועד לאובדן יבול. תופעת הסדקים מופיעה בזנים שונים של פירות כמו תפוח, עגבניות, פלפל, ענבים, אפרסמון, הדרים, רימון וכו'. מבנה קליפת הפרי שונה בין המינים השונים, אולם לשם הפשטות אנו מתייחסים במחקר זה לשכבה החיצונית ביותר המורכבת מתאי אפידרמיס והקוטיקולה הנוצרת על ידם. במחקר קודם מצאנו כי ריסוס בתכשיר המכיל ג'יברלין GA4+7 וציטוקינין BA בשלב מוקדם של התפתחות הפרי, מפחית את תופעת סידקי הקליפה בתפוח 'פינק ליידי' ע"י העלאת צפיפות תאי האפידרמיס ועובי הקוטיקולה, שינוי שנשמר גם בפרי הבשל, והינו אופייני לזני עגבנייה ופלפל בעלי עמידות גנטית לסידוקי קליפה. מטרת המחקר הנוכחי הינה איפיון הגורמים המעורבים בחיזוק קליפת הפרי והעמדת מודל לעמידות לסידוקים. שיטות מחקר כוללות גישות מיקרוסקופיות ללימוד האנטומיה של הקליפה, קביעת חוזק קליפה, הרכב כימי של הקוטיקולה ו

51. הראל אריה e-mail שותפים :"Dr. Arye Harel, PI.,Prof. Debashish Bhattacharya., Rutgers, Collaborator.
ניתוח תפקיד המקרוביום במהלך פתוגנזה של הפטריה בוטריטיס סינרייה על בעגבניה

"אנו עושים שימוש במערכת עגבניה-בוטריטיס כדי: 1. לאפיין את הרכב האוכלוסיה המקרוביאלית על העלווה בזמן פתוגנזה 2. לנתח את האינטראקציה המולקולרית מאכסן-פתוגן-מקרוביום באמצעות אנליזת רשתות של ביטוי כלל הגנים )מטאטרנסקריפטום) המהלך הפתוגנזה שיטת מולקולריות, Realtime RT PCT 16S, ITS, 18S , metagenome, or metatranscriptome. "

52. בן דוד רואי e-mail שותפים : Dr. Arie Harel, Dr. Hanan Sela, Dr. Eyal Fridman"
"יחסי טפיל-פונדקאי בדגניים: מחלת הרשת בשעורה "

השעורה (Hordeum Vulgare L) הנה גידול הגרעינים הרביעי בחשיבותו בעולם עם יצור שנתי של 140 מיליון טון. בארץ, השעורה הוא גידול פלחה מרכזי המשתרע על יותר מ- 70,000 דונם רובם הגדול בנגב, עם שטחי גידול הולכים ועולים במשק היהודי והבדואי. מחלת הרשת (net blotch) הנה המחלה השכיחה והחמורה מכל מחלות העלים בשעורה בישראל. הנחת היסוד שלנו היא שבאמצעות מחקר גנטי וטיפוחי ניתן יהיה לצמצם את נזקי היבול בשעורה הנגרמים עקב נגיעות במחלת הרשת. המטרה ארוכת הטווח של המחקר היא לזהות גנים לעמידות בשעורה מפני מחלת הרשת ולהבטיח עמידות ברת קיימא של הגידול כנגד הפתוגן ע"י החדרתם לזני שעורה מסחריים. יעדי המחקר הנם: אפיון ראשוני של תבדידי פתוגן מישראל, הקמת מערכת לאילוח מבוקר בתנאי מעבדה ובתנאי שדה, סריקה של חומר גנטי מגוון של שעורה בשדה (למשל, שעורת הבולבוסין המוזכרת בספרות כמקור מבטיח לעמידות) ומיפוי גנטי של גנים לעמידות. המיפוי הגנטי יתבסס על אפיון לעמידות שדה ויעשה תוך שילוב של ניתוח אסוסיאציה (פאנל של ש. הבולבוסין) וניתוח תאחיזה/QTL של אוכלוסיות מיפוי המבוססות על 25 קווי שעורת התבור ממקורות שונים בעולם (HEB-NAM)

53. פרידמן איל e-mail שותפים : ד״ר ויבהה מישרה, ד״ר ליאן מרצוק-אבנת, חאלד בישארה (מסטרנט)
חלבון מעלה יבול בשעורה תחת חום -מחקר ביוכימי וגנטי

המחקר מתחקה אחר אסוסיאציה גנטית שנמצאה במעבדה בין הטרוזיגוטיות בחלבון גיגנטאה בשעורה לבין היצרנות של הצמחים תחת חום. המטרה היא לאפיין את החלבונים שעוברים אינטרקציה עם החלבון ולבחון את יחסי הגומלין והשפעתם על פנוטיפ הצמחים. לשם כך יוצרו צמחים טרנסגניים המכילים את הגן מאוחה לחלבון שיאפשר אנליזה פרוטאומית בתחילת הפרויקט. כמו כן, בשיתוף פעולה עם סטודנט נוסף במעבדה, יבחן הקשר הגנטי של אותם גנים לפנוטיפ של הצמחים בשדה והן בפלטפורמה חדישה שנבנית במעבדה. פלטפורמה פנומית זו מאפשרת אנליזה לא פולשנית של מאות צמחים תחת טמפרטורות שונות לרמות הפוטוסינתזה והקצב הצירקדי על פי פרוטוקול שפותח ופורסם לאחרונה בשיתוף עם המעבדה. יתכן שימוש בעריכה גנטית בהתאם להתקדמות בפיתוח כלים אלו במעבדה על ידי פוסודוקטורנטית.

54. פרידמן איל e-mail שותפים : ד״ר ליאן אבנת-מרצוק, ד״ר ויבהה מישרה,
חאלד בישארה (מסטרנט)
קנליזצית שעון צירקדי והתפתחות בשעורה תוך שימוש בפנומיקה ועריכה גנטית

המחקר כולל בתחילה אנליזה גנומית ופנוטיפית של אוכלוסיה דבל-הפלואיד חדשה שמקורה בהכלאות רציפרוקליות בין קוי שעורת בר מאשקלון וחרמון, שני גנוטיפים המתאפיינים בתגובות שונות של הגידול ושל השעון הצירקדי תחת חום. המטרה היא לחקור את הבסיס הגנטי והמולקולרי של התגובתיות להעלאת חום וללמוד את הקשר שנמצא בין פלסטיות השעון הצירקדי לבין יציבות הגדילה (קרי קנליזציה סביבתית). המחקר יכלול שימוש בפלטפורמה פנוטיפית חדישה שנבנתה במעבדה וכוללת חישה מרחוק של צמחים לאיפיון השעון הצירקדי שלהם על פי פרוטוקול שפותח ופורסם לאחרונה. הסטודנט/ית ישתפו פעולה עם סטודנטים נוספים במעבדה שמפתחים כלים של עריכה גנומית על מנת לאפשר מיפוי גנטי ברמת הגן הבודד לאיתור ולימוד מכניזם של קנליזציה. המחקר עוסק במשיק שבין אבולוציה מולקולרית של אוכלוסיות לבין טיפוח צמחים וכל זאת תוך שימוש בכלים מולקולריים וחישוביים מתקדמים. יש אפשרות לסטודנטים/ות המעוניינים להדגיש את הפן החישובי-כמותי במחקר כולל פיתוח רעיונות בכיוון של אדפטצית צמחים לסביבות משתנות

55. קליימן מאיה e-mail שותפים : סיגל בראון-מיארה
פיתוח פלטפורמה סינטית לחשיפת אלמנטים מבניים באינטראקציה של שורש העגבנייה עם נמטודת העפצים

מטרת הפרויקט היא ליצור פלטפורמה סינתטית אשר תאפשר להפריד בין ההשפעה הפיסיקלית של מיקרו טופוגרפית פני השטח לזו הכימית באינטראקציה של שורש העגבנייה עם פתוגנים. במהלך המחקר נחפש חומרים חדשים וטבעיים על בסיס צלולוז אשר איתם נוכל לייצר פני שטח סינתטיים אשר יחקו את פני השטח של שורש העגבנייה עד לרזולוציה של פחות ממיקרון. אנו נבנה פני שטח דו-מימדיים - של אזור ספציפי בשורש, ותלת מימדיים - של מקטע מייצג יותר של השורש. אנו נפריד בין אזורים בהליך גדילה - החשופים יותר למזיקים, לותיקים יותר, ובכולם נתבונן על הבדלים מבניים ונחקה אותם במערכת הסינתטית. בנוסף, נוסיף כימיקלים רלוונטיים מתמצית שורש באופן מבוקר ומבודד על מנת לבודד את ההשפעות השונות והאינטראקציה ביניהן תוך שימוש בנמטודת העפצים כמודל. בצורה זו נזהה אלמנטים מבניים או אחרים, המשפיעים על תקיפת הנמטודה, דרכם נוכל בעתיד לפתח זנים עמידים.

56. קליימן מאיה e-mail שותפים : עומר פרנקל, יגאל אלעד
פיתוח פלטפורמה סינתטית לחקר אינטראקציית פתוגן-פני שטח עלה – שימוש בפטריות בוטריטיס (עובש אפור) והחיידק קלויבקטר משיגננסיס על עלי עגבנייה כמודל

אנו משתמשים בפולימרים סינתטיים על מנת לחקות את מיקרו מבנה פני שטח העלה עד לרזולוציה של 500 ננומטרים. פני השטח הסינתטיים משמשים על מנת להפריד בין ההשפעות הפיסיקליות של טופוגרפית פני השטח לבין ההשפעות הכימיות, באינטראקציה בין פתוגן לעלה עגבנייה. בפרויקט זה נבחן תנאי גידול שונים של העגבנייה (תזונת חנקן, תאורה) אשר משנים את מבנה פני השטח, ניצור פני שטח סינתטיים, ונבחן כיצד השינויים הללו במבנה משפיעים על הפתוגן - פיזורו במרחב, אזורי נביטה וכו'. נתרכז בשני פתוגנים מרכזיים של עגבנייה - הפטריה בוטריטיס והחיידק קלויבקטר ונחפש אלמנטים מבניים המשפיעים ההדבקה ובעזרתם נוכל לפתח אופציות עמידות או הדברה נכונה יותר.

מדעי עצי הפרי

57. כהן יובל e-mail שותפים : עומר פרנקל
אפיון תכונות צבע הקליפה והסיביות במנגו ופיתוח סמנים מולקולריים לזיהוים המוקדם

"צבע קליפת הפרי, וסיביות הציפה הן שתי תכונות איכות מרכזיות בהשבחת מנגו, אולם התורשתיות של תכונות אלו אינה ידועה. מטרות המחקר הינן אפיון תכונות הצבעוניות והסיביות במנגו ופיתוח סמנים מולקולריים לזיהוי מוקדם של תכונות אלה. במסגרת המחקר נבצע: א. איפיון פנוטיפי של אוסף זנים, ושל אוכלוסיות המתפצלות לתכונות אלה תוך שימוש בכלים ומדדים כמותיים. ב. אפיון מיקרוסקופי של תהליכי יצירת הסיבים בציפה ג. זיהוי גנים הקשורים ליצירת צבע הקליפה ולסיביות במנגו ד. פיתוח סמנים האחוזים לתכונות הצבעוניות והסיביות במנגו במסגרת המחקר יתבצע אפיון ביוכימי ומולקולרי של תהליכי היצירה של צבע הקליפה (ובמיוחד הצבע האדום) במנגו, ואיפיון מיקרוסקופי-היסטולוגי ומולקולרי של תכונת הסיביות ותהליכי יצירת הסיבים בציפה. יאפיינו גנים מועמדים לתכונות ותבוצע אנליזת ריצוף בנפח גבוה לזיהוי גנים נוספים הקשורים לתכונות. ניצור סמנים מולקולריים שיאפשרו זיהוי מוקדם של תכונות אלה. במסגרת המחקר נאפיין אוכלוסיות מתפצלות לתכונות איכות במנגו, ניצור ונשפר מפות גנטיות שיהוו כלי מחקרי גם לזיהוי אתרים בגנום האחוזים לתכונות חשובות אחרות. אחד מיע"

58. בן ארי גיורא e-mail שותפים : רן חובב וזוהר כרם
השפעת סטרס חום על סינתזת שמן זית

באזורים חמים בארץ אשר בהם מגדלים זיתים לשמן אנו עדים ליבול שמן נמוך יותר מבאזורים עם אקלים ממוזג. תוצאות ראשוניות שלנו מצביעות שלאקלים חם ישנה השפעה דרמטית על גודל פרי, סינתזת שמן זית ואיכות שמן זית. במחקר זה אנו רוצים לברר מהו צוואר הבקבוק אשר גורם לפגיעת החום במדדים המוזכרים, לחפש לו פתרון אגרוטכני וכן לסרוק את אוסף הזנים הלאומי שלנו לגבי זנים המותאמים לגידול באזורים בעלי אקלים חם. המחקר כולל עבודה פיזיולוגית, היסטולוגית ומולקולארית מעמיקה.

צמחי נוי וביוטכנולוגיה חקלאית

59. ידידיה איריס e-mail שותפים : פרופ' חנוך סנדרוביץ בר-אילן
"ננוחלקיקים אנטימקרוביאליים דמויי וירוס להדברה בת קיימא של מחלות צמחים"

"פיתוח חומרי הדברה חדשים ופורמולציות מתכלות וידידותיות לסביבה, דורשים חשיבה מחוץ לקופסה. הפרויקט הנוכחי נועד לבחון וליישם חומרי הדברה חדשים המיוצרים בגישה ננוטכנולוגית. ננוטכנולוגיה מסתמנת היום כגישה המבטיחה ביותר בפיתוח חומרי הדברה חדשים. תהליך הסינתיזה רשום כפטנט , אולם החומרים המוצעים כאן יסונתזו לראשונה לטובת המחקר. .הרעיון מתבסס על סינתיזה בצמחים של פפטידים אנטימיקרוביאליים הקשורים לננוחלקיקים דמויי וירוס ."

60. ידידיה איריס e-mail שותפים : פרופ' חנוך סנדרוביץ בר אילן
חיפוש ואיפיון מולקולות קטנות מצמחים לפגיעה מכוונת במטרות תאיות להפחתת אלימות בחיידקי ריקבון רך

מולקולות קטנות מצמחים מציגות פעילות מכוונת נגד אלימות חיידקים גורמי מחלות בצמחים אשר כרגע אין להם אמצעי הדברה יעילים. בשילוב עם כלים מתחום הכימיה החישובית, נבצע סריקה למולקולות קטנות אשר יכולות בנפרד ובישלובים שונים לתקוף מטרות תאיות בחיידקים, בהם חלבונים ממברנליים וחלבונים תוך תאיים החשובים לאלימות. העבודה תשלב עבודת מעבדה פיסיולוגית ומולקולרית עם כלים מתחום הכימיה החישובית.

61. ארזי צחי e-mail שותפים:צחי ארזי אסתר ישעיהו שירה כורם ושורש גופטה
שיפור חנטת פרי בשרני בעזרת אנליזה של מסלול החנטה המבוקר על ידי אי גי אל 6

חנטה של פרי הינה קריטית לכמות היבול ולכן בעלת חשיבות אגרונומית משמעותית בגידולים חקלאיים. עם זאת, המנגנון המולקולרי העומד מאחורי חנטת הפרי מובן רק בחלקו. סריקה לחנטת פרי בחום הובילה לבידוד צמח עגבנייה מוטנטי המסוגל לחנוט פרי זהה לזן הבר ללא צורך בהפריה. מיפוי גנטי ועריכה גנומית זיהוי את הגן האחראי כפקטור השעתוק אי גי אל 6 מסוג מאדס בוקס. אנליזת ביטוי הראתה כי בסמוך למועד ההפריה פקטור זה מתבטא באופן מועדף בביציות, המסמנות עם הפרייתן לשחלה להפוך לפרי, וביטויו יורד מיד לאחר ההפריה בעובר. התוצאות הנ"ל מציעות ש- אי גי אל 6 מתפקד כמעכב מרכזי של חנטה ללא הפריה. הפרויקט המוצע יתרכז בפענוח תפקידו והמסלול הגנטי המבוקר על ידו.

62. ארזי צחי e-mail שיתופים:שורש קומר צחי ארזי שירה כורם
תפקידו של מיקרו רנ"א 164 בבקרה על הבשלת פרי בשרני

פרי בשרני הינו בעל חשיבות חקלאית, כלכלית ומדעית. הבשלת פרי בשרני הינה תהליך מורכב ומבוקר ברמות רבות. למרות הידע הרב על מנגנוני בקרה המעורבים בתאום ההבשלה עדיין לא הכל ידוע. מיקרו רנ"א הינם רנ"א קטנים המשמשים כבקרים של ביטוי ותרגום גנים. מחקרים רבים מראים כי מיקרו רנ"א מעורבים בבקרה על מגוון של תהליכי התפתחות על ידי דיכוי הביטוי של פקטורי שעתוק מרכזיים בתהליכים אלו. אנחנו ואחרים הראינו כי מיקרו רנ"א רבים מתבטאים בפרי בשרני מתפתח ומבשיל. אולם נכון להיום תפקידם של רבים אינו ידוע. בעגבנייה, מיקרו רנ"א 164 מתבטא ברמה נמוכה לאחר חנטת הפרי ופרי הירוק ורמתו עולה מאוד עם תחילת ההבשלה עובדה המציעה תפקיד בתהליך זה. מטרת הפרויקט המוצע הינה להבין את תפקידו של מיקרו רנ"א 164 בבקרה על הבשלת פרי בשרני. בעזרת עריכת גנום אנו נמצאים בתהליך של הכנת מוטנטים של מיקרו רנ"א 164 שיעזרו בברור זה.

מעודכן לתאריך: 28/06/17 16:32
נושאי מחקר לתואר שני ושלישי
נושאי מחקר לפוסט דוקטורט
תלמידי מחקר
נהלים וטפסים
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר