Chrysactinia mexicana
כריזקטיניה מכסיקנית

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: מורכבים Asteraceae
מוצא: מקסיקו ומערב טקסס
שם עממי: Damianita

קריסקטיניה הוא שיח קטן ירוק עד הפורח תקופה ארוכה בפריחה בולטת בצבע צהוב, לעלווה ריח מיוחד ונעים והיא מתאימה לכל גן.

בשנת 1999 הבאתי צמח זה ממשתלה בטקסס, המתמחה בריבוי צמחים שמוצאם שם.

זהו שיח קטן הגדל לחצי מטר גובה ורוחב, חלקו התחתון של השיח מעוצה ואילו ענפיו המסועפים עשבוניים ובמבט ראשון הוא נראה כצמח חד שנתי. העלים מחטניים בצבע ירוק כהה ובעלי ריח ארומאטי. את ריח העלים ניתן לחוש כאשר ממוללים את העלים או אם התיזו על הצמח מים. הפרחים, אופיינים למשפחה, דמויי סביון קוטרם כ- 2.5 ס"מ וצבעם צהוב בולט. הפריחה מתחילה באביב ונמשכת עד החורף.

לפי הספרות, הוא נחשב לצמח חסכן במים, מתאים למרבית סוגי הקרקע כולל קרקעות בסיסיות, עמיד לטמפרטורת גידול קיצוניות כולל קיץ חם במיוחד וחורפים קרים, עד מינוס 10°C.

שימוש בגן

קריסקטיניה מתאים לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי, בכל אזורי הארץ, ובכל סוגי הקרקע בתנאי שתהיה מנוקזת. יש להימנע מהשקיית יתר.

הוא שייך לסוג הצמחים החסרים לנו בגן: הוא נמוך, פורח תקופה ארוכה, מאריך שנים וחסכן במים. מתאים לשתילה בערוגת הפרחים, בהיותו נמוך אפשר לשתול אותו לאורך שביל הכניסה לבית, במסלעה, בערים באיי תנועה במקום חד שנתיים שהם צרכני מים גדולים ועתירי עבודה. אפשר לשתול אותו כמרבד או כצמח בודד. לפני שלוש שנים הוא נשתל במשרד החקלאות ובגינתי שבמושב סתריה, גדל בהצלחה ופורח במרבית חודשי השנה. הצמח נוטה להתעצות ולכן באביב המקודם, בחודש פברואר מומלץ אחת לשנתיים-שלש לגזום את השיח כדי לחדש את הצימוח העשבוני.

ריבוי

אפשר להנביט זרעים במנבטה, באביב. הזרעים דומים לזרעי הסביון ויש לאסוף אותם כשצבעם שחור. זרעים שלא נאספים בזמן, עפים עם הרוח.

כאשר הזרעים נובטים חשוב להזדרז להעתיק אותם לעציצים קטנים ולחשוף אותם לשמש מלאה כדי להימנע מצימוח אתיולנטי ועודפי מים.

אפשר להשריש ייחורים מעוצים למחצה בקיץ, בשולחן השרשה ולהימנע מעודפי מים.