קליאנדרה קליפורניקה
Calliandra californica

 סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה שיטיים Mimosaceae
מוצא: מהמדבריות של בחה קליפורניה

הסוג קליאנדרה כולל כ- 200 מינים של שיחים ועצים בעלי ערך גנני רב, מרביתם מהאזורים הטרופיים.
קליאנדרה קליפורניקה, מוצאו מדרום קליפורניה, מאזור מדברי מה שמסביר את עמידותו ליובש. הוא שיח ירוק עד המגיע לגובה ולרוחב של כ- 1.5 מטר, בעל צימוח זקוף ואוורירי. העלים בצבע ירוק כהה, מנוצים פעמיים, והעלעלים קטנים.
הפרחים ערוכים בקרקפות כדוריות וממנה בולטים האבקנים הארוכים שצבעם אדום.
בתנאי הארץ, הפריחה חלה כל השנה! ציפור יונק הדבש נמשך לפרחים אלו ובזכות פריחתם הממושכת ניתן לראות כיצד משפחה של יונק הדבש מתבססת בגן.

לפני מספר שנים הבאתי זרעים של קליאנדרה קליפורניקה מגן בוטני בקליפורניה. הזרעים הונבטו במשתלת קק"ל בגילת ואח"כ נשתלו במספר חלקות תצפית. בחוות הבשור, בכניסה לאתר החממות נשתלו מספר צמחים והם פורחים שם במרבית חודשי השנה. בצומת איתן - דרומית לקריית גת נשתלו צמחים אשר קבלו השקיות עזר בשנתיים הראשונות מהשתילה (נשתלו ב- 1997) ומאז הם גדלים ללא תוספת מים.

תנאי גידול

מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, מהצפון ועד הדרום כולל ירושלים ומצפה רמון בשמש מלאה ובקרקע מנוקזת. כמו צמח מדברי הוא עמיד לטמפרטורות גבוהות ונמוכות.
קיטום קבוע של הענפים, מעודד צימוח לאורך הענף ובכך מתקבל שיח "מלא" ו"עשיר" יותר.
באביב, מומלץ לגזום את השיח לגובה ½ מטר.
יש להימנע מגיזום במרכז הקיץ.
בפניקס שבאריזונה, מרבים לשתול קליאנדרה קליפורניקה באיי תנועה ובגינון ציבורי, ושם גוזמים את השיחים לצורת כדור ואז הפריחה מתרכזת במעטפת.

מומלץ לשתול בגן בשילוב עם צמחי נוי בעלי דרישה דומה למים כגון: לויקופילום, Leucophyllum)) ערערים ועוד.
מתאים לשתילה במסלעות, בשיחיה, באדניות, באיי תנועה, ובשולי הגן.

ריבוי

בריבוי בזרעים יש לאסוף את הזרעים מהשיח בשלב בו תרמילי הפרי הופכים צבעם מירוק לחום והקשוות מתחילות להיפתח. זרעים שיאספו בשלב מוקדם יותר עלולים לא לנבוט ואלו בשלב מאוחר יותר, הקשוות נפתחות על השיח והזרעים מתפזרים. לפיכך, כדאי לאסוף זרעים במשך מספר ימים. בכל תרמיל כ- 3- 1 זרעים והם נובטים ללא כל טיפול תוך 3 ימים! לאחר נביטת הפסיגים מופיעים זוג עלים אמיתיים וזה השלב להעתקה. הם בעלי קצב גידול מהיר ביותר ופורחים לאחר כשלושה חודשים משתילתם בקרקע.

ריבוי וגטטיבי אפשרי בעיקר בנבטים צעירים אולם אז עדיין איננו יודעים את תכונותיו של הצמח ואם יש לו יתרון שכדאי להפוך אותו לקלון. ואילו ריבוי וגטטיבי של צמחים בוגרים הוא קשה.