En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

רות בן-אריה
Ruth Ben-Arie


תולדות חיים

רות (ליף) בן-אריה נולדה בשנת 1935 בלונדון שבאנגליה. ב- 1949 עלתה עם משפחתה לישראל. למדה בתיכון ע"ש טשרניחובסקי בנתניה. בשנים 1955-1953 שירתה בצה"ל ובשנת 1955 החלה את לימודיה האקדמיים בפקולטה לחקלאות. בשנת 1961 החלה לעבוד במכון הלאומי והאוניברסיטאי, לימים מכון וולקני, כעוזרת מדעית בתחום הפתולוגיה במחלקה לאחסון פירות וירקות. בשנת 1962 סיימה תואר מוסמך במדעי החקלאות בנושא: "פנולוגיה של מחלת חילדון עצי פרי הגלעיניים בישראל". את עבודת הדוקטור סיימה בשנת 1970 בנושא: "התמוטטות רקמות ציפת האפרסק מזן אלברטה באחסון קר", בהדרכת ד"ר שמעון לביא וד"ר מינה נדל-שיפמן.

הישגים מדעיים

המומחיות של רות היא בתחום אחסון פירות בקירור באוויר מבוקר. המחלקה לאחסון פירות וירקות עסקה בכל המגוון של הפירות והירקות שהיו מיועדים לייצוא. בעזרתו של פרופ' יעקב ביל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס-אנג'לס, שבארה"ב, אשר הגיע במסגרת תמיכה של האו"ם למדינות מתפתחות, התחזקו ההיבטים הפיזיולוגיים במחקרים שנעשו במחלקה. בשנות השישים הצטרפה רות בן-אריה לד"ר סילביה רייך, שעסקה בפירות נשירים.

רות פיתחה שיטות לאחסון תפוח ב-0 מעלות, אגס במינוס מעלה אחת, אפרסמונים גם כן במינוס מעלה אחת, לתקופות של שלושה-ארבעה חודשים. בעזרת האוויר המבוקר ניתן כמעט להכפיל זאת מבלי שאיכות הפרי נפגעת כהוא זה. רימונים מאחסנים ב-7 מעלות פלוס באוויר מבוקר קרוב לחמישה חודשים. פירות גלעיניים - משמש, אפרסק, שזיף ונקטרינה - בחלקם הגיבו פחות טוב לאוויר מבוקר, אך הוגדרו גם עבור פירות אלה תנאי טמפרטורה, שאפשרו את הארכת משך אחסונם. בענבי מאכל הוקדש עיקר המאמץ למניעת התפתחות ריקבון בפרי המאוחסן, תוך שימת דגש על הנושא כיצד ניתן להשפיע על כך עוד בכרם. כך יש למדינת ישראל פירות במשך כל ימות השנה. הקירור שומר על איכות הפרי, אך אינו משפר את הפרי. שני הדגשים אפיינו את המחקר - מניעת התרככות הפרי והגברת עמידותו בפני התפתחות מחלות אחסון. לשם כך, נלמדו השינויים החלים בדופנות התאים של הפרי המבשיל והמזדקן. כמו-כן, נעשה שימוש בחומרי צמיחה על מנת לווסת את הבשלת הפרי ולהאריך את חייו.

במקביל לעבודה במינהל המחקר לימדה רות בפקולטה לחקלאות את נושא האחסון של פירות וירקות לתלמידי תואר ראשון בשנים 1987-1979 וארגנה סדנה בנושא עבור תלמידי מוסמך. במסגרת זו הוענקה לה דרגת פרופסור חבר מהאוניברסיטה העברית.

בשנים 1985-1982 ניהלה פרופ' רות בן-אריה את המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית ובשנים 1991-1987 ניהלה את המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון.

הפרישה לגמלאות

לפני פרישתה ממכון וולקני בשנת 1998, שהחלה כשנת שבתון, ולאחר הפרישה ניהלה את המעבדה לאחסון בקריית שמונה עד ל-2013. "כשהגעתי לראשונה לקריית שמונה הגדרתי את המקום של המעבדה כחוליה מקשרת בין מחקר תשתיתי ובין התעשייה של היישום - מעבדה שעוסקת במחקר יישומי, לא ברת תחרות לוולקני. המעבדה עזרה טכנולוגית בשיפור איכות הפרי שיוצא מקירור. הוזלה בהוצאות, הארכת משך האחסון. לא הבנת תהליכים, אלא יישום הטכנולוגיות שפותחו בוולקני או בעולם".

ערכה עמליה ברזילי, פברואר 2016

מעודכן לתאריך: 29/02/16 15:39
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר