תולדות חיים

יעקב נולד בירושלים בשנת 1927. למד בבית הספר העממי "גאולה" בשנים 1940-1932, ובשנים 1945-1941 למד בסמינר למורים "מזרחי". עם סיום הסמינר עבד תקופה קצרה כמורה בבית ספר "דוביצקי" בשכונת כרם אברהם, ובשנת 1946 החל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית. מכיוון שלא היה לו רקע חקלאי, עבד שנה ביישוב כפרי (כפר חסידים). הלימודים נקטעו במלחמת השחרור, ולאחריה שב ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות.

עם תום לימודיו החל לעבוד במינהל המחקר החקלאי. במקביל לעבודתו ולהשלמת הלימודים לדוקטורט, עבד כמורה למדעים ב"ישיבת הדרום" ברחובות.

עבודת הדוקטור, בנושא גורמים המשפיעים על יעילות קליטת האשלגן על ידי הכותנה, נעשתה בהדרכתם של פרופ' א. מראני ופרופ' י. הגין ונשלמה בשנת 1969.

הישגים מדעיים

יעקב הלוי עבד במכון לקרקע ומים.
הוא היה איש שדה. עם זאת, עסק גם במחקר תאורטי, ובספרות העולמית התפרסמו עבודות שכתב בנושאי מינרליזציה של חנקן אורגני, מנגנוני שחרור של חנקן מתרכובות, אטיות פירוק (slow release) וראקציות של אשלגן בקרקע.

תרומתו העיקרית של יעקב למחקר הייתה במחקריו על הזנת כותנה. יעקב הגדיר את קצבי הקליטה המיטביים של חנקן, זרחן ואשלגן על ידי זנים שונים וקבע מדדי זמינות של אלמנטים אלה בקרקעות שונות. מחקרים אלו מהווים את הבסיס המדעי להמלצות הדישון של גידול הכותנה בארץ. כמו כן, היה מאדריכלי הכנסת הטפטוף לכותנה ושילוב הדישון בהשקיה.
הפרסומים בעיתונות המקצועית זיכו אותו בהוקרה בקרב הקהילה המדעית העולמית.
יעקב סיכם את הידע שרכש בספרון באנגלית ששמו "הזנת כותנה". הפרסום הוזמן על ידי המכון היוקרתי הבין-לאומי לאשלגן  (IPI) וזכה לתפוצה עולמית.

יעקב עסק גם במחקרים בגידולי שדה אחרים. הוא היה מחלוצי החוקרים בהזנת חיטה בתנאי גידול שונים ונמנה עם קובעי משטר הדישון באגוזי אדמה. 
תחום מחקר נוסף היה דישון עלוותי בתירס, באגוזי אדמה ובכותנה: ההזנה נעשית דרך העלים כאשר מערכות השורשים אינן מסוגלות לספק לצמח את כל צרכיו.

בשנים האחרונות לעבודתו עסק בלימוד של היבטים שונים בהשפעת דשנים על הסביבה. הוא ביצע סקר ספרותי מקיף בנושא גפרית והשפעתה על הסביבה ועל הצומח. עבודתו המדעית האחרונה הייתה עם עמוס פייגין ז"ל, ובה נבדקו השפעות של כמויות דישון שונות על מזון ומלחים בפרופיל הקרקע בחלקות הקבועות בבית דגן. עיקר הממצאים של עבודה זו התפרסמו כפרק בספר "Contamination of Groundwaters".

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

-  יעקב היה חבר בצוות הקמתן של החלקות הקבועות בבית דגן;
-  היה חבר בכמה ועדות מקצועיות בענף הכותנה והוכר כבר הסמכא בארץ בהזנת גידול זה;
-  היה חבר פעיל בוועדת התקינה של דשנים (ועדה ממשלתית) ועסק בקביעת קריטריונים לשימוש 
   נכון ובטוח בהם.

הפרישה לגמלאות

יעקב נהרג בתאונת דרכים ליד שער הכניסה למינהל, זמן קצר לאחר פרישתו לגמלאות.

עמיתיו מתארים אותו כאדם אחראי המסוּר לעבודתו ולחבריו.

ד"ר עמוס הדס ספד לו ביום השלושים לפטירתו: "יעקב היה... בעל פיקדון נאמן, מאמין, מורה לנבוכים, המשרה אהבת הבריות, דרך ארץ, למידה לשמה - למטרתה".

ערכה עידית סופר, נובמבר 2015