פטרוגינה מבריקה
Pterogyne nitens

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: קטניתיים Fabaceae
מוצא: דרום אמריקה: ברזיל, פרגוואי, בוליביה וארגנטינה.

פטרוגינה מבריקה היא מין יחיד בסוג. בארצות מוצאו הוא רשום כצמח בסכנת הכחדה- בספר האדום וזאת בגלל ניצול יתר של השטחים שהיו בית הגידול הטבעי שלו. בארץ, העץ אוקלם ע"י גינדל בשנות ה-50, ונשתל אז לראשונה בארבורטום ברחובות, בחלק השייך היום למכון ויצמן. המשך ההפצה של המין יהיה מהעץ הנטוע שם, שעדיין נראה במלוא הדרו.

פטרוגינה מבריקה היא עץ ירוק-עד הגדל עד 20 מטר גובה, בעל גזע זקוף. בגינון בארץ הוא גדל עד 10 מטר גובה בלבד. העלים מנוצים וצבעם ירוק כהה מבריק. בכל עלה 6 זוגות עלעלים מוארכים ומחודדים בקצה, אורכם 6-3 ס"מ ורוחבם 1 ס"מ. העלים מזכירים את העלווה של עץ החרוב. הפרחים ערוכים בקרקפות בחיקי העלים, בכל קרקפת 3 אשכולות של פרחים זעירים בצבע צהוב. הפריחה חלה בסתיו, ובהמשכה מתפתח פרי מכונף כדוגמת פרי עץ המכנף. גודלו כ-2 ס"מ, והוא מבשיל בחורף ואז מומלץ לאסוף אותו, אם רוצים להנביט.

העץ יגדל ברוב סוגי הקרקעות ובכל אזורי הארץ, למעט ההר הגבוה. הוא גדל בהצלחה על קרקעות חמרה של השפלה, וקרקעות לס שבגילת בנגב הצפוני. הוא נחשב לחסכן במים לאחר התבססותו, ותוספת מים בשנים הראשונות תאיץ את גידולו.

פטרוגניה היא מהעצים ש"שכחנו" להפיץ ולשתול. העץ ירוק-עד, צנוע במופעו, נותן צל חשוב, מאריך שנים והתאקלם כבר מזמן בארץ.

משתלבת בגן כעץ בודד או כקבוצת עצים להצללה. ישתלב בגן ים-תיכוני, ומזכיר את עץ החרוב. מתאים לשמש כעץ רחוב, לגינת הבית, לצד בנין או בפטיו בחצר. ריבוי העץ נעשה בזרעים. יש לזרוע אותם באביב במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה חלה כעבור 47-3 ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, לעציצים עם מצע גן ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.