En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
נחמיה אהרוני
 Nehemia Aharoni


תולדות חיים

נחמיה נולד בשנת 1940 בגבעתיים, סיים את לימודי התיכון בבי"ס החקלאי "הכפר הירוק", שירת בנח"ל והיה בין מקימי מושב רם-און שבעמק יזרעאל. בשנת 1962 החל את לימודיו בפקולטה לחקלאות ובשנת 1967 קיבל תואר מוסמך. עבודת הגמר שלו הייתה בנושא: "הסתגלות פירות עגבנייה לתנאי טמפרטורה גבוהה ולקרינה חזקה והגורמים לרגישותם ל"מכות שמש", בהנחיית פרופ' נחום קידר וד"ר נירה רטיג. בשנת 1967 החל את עבודתו במינהל המחקר החקלאי, שם עשה את עבודת הדוקטורט מטעם הפקולטה לחקלאות בנושא: "ויסות הורמונלי במהלך הזדקנות ועקת יובש של עלי חסה מנותקים", בהנחיית פרופ' עמוס ריצ'מונד.

הישגים מדעיים

נחמיה התמקד במחקריו בחקר תהליכי הזדקנות בירקות עלה ובתבלינים לאחר הקטיף ובמעורבותם של הורמוני צמיחה בבקרת תהליכים אלו. הוא הראה לראשונה שבדומה לידוע בפירות ובפרחים, גם סוגים מסוימים של עלים מציגים עלייה קלימקטרית בנשימה ובאתילן, בעוד שבסוגים אחרים – תופעה זו אינה קיימת. כמו כן, הוא הראה לראשונה את השינויים ברמה האנדוגנית של ההורמונים הצמחיים ג'יברלין, ציטוקינינים, ABA ואתילן, שחלים בו-זמנית במהלך הזדקנות עלים ועקת יובש והשפעתם על תהליכי ההזדקנות. נחמיה וצוותו הראו שג'יברלין אקסוגני וכן פחמן דו-חמצני (פד"ח), ובעיקר כאשר הם ניתנים במשולב, מסוגלים למנוע תהליכי הזדקנות המושרים או מואצים על-ידי אתילן, ובכך להאט פירוק כלורופיל, תהליכי נשימה ופירוק חלבונים ושומנים. ממצאים אלו פורסמו במיטב העיתונות המקצועית הבינלאומית, בין השאר ב-13 מאמרים בעיתון היוקרתי Plant Physiology וכמו כן בפרק בספר “Senescence and Aging in Plants” בהוצאת Academic Press.

נחמיה השכיל לתרגם את תוצאות מחקריו אלו הלכה למעשה. כך פותח טיפול מסחרי בג'יברלין לסלרי ולמינים מסוימים של תבליני עלה. לימוד אופן הפעולה של פד"ח כאנטגוניסט של אתילן בעיכוב תהליכי הזדקנות הוביל לפיתוח אריזות פלסטיות "נושמות" עבור מגוון רחב של ירקות, תבלינים ופירות, שבתוכן נוצרת אווירה מתואמת (Modified Atmosphere) כתוצאה מעלייה בפד"ח במקביל לירידה בחמצן, שקורים בתהליך הנשימה של המוצר הארוז. בקרת הגזים נעשית הודות לחירור זעיר של הפילמים. האריזות החדשניות, שפותחו על-ידי נחמיה וצוותו כבר בשנות התשעים, משמשות בהצלחה רבה במשלוחים של תבלינים טריים לייצוא ותורמות מאד לשמירה על איכות גבוהה שלהם בדרכי השיווק באוויר ובים. תוצאות מחקריו, הן בפיתוח אריזות ייחודיות לכ-35 מיני תבלין, והן בפיתוחים טכנולוגיים נוספים הנוגעים לטיפול בתבלינים לאחר הקטיף, תרמו רבות לפיתוח ענף התבלינים לייצוא.

פיתוח נוסף של נחמיה שזוכה להצלחה מסחרית בינלאומית הוא אריזות פלסטיות "נושמות", שיש בהן בקרה הן של גזי הנשימה (פד"ח וחמצן) והן של הלחות היחסית. בשקיות אלו, המכונות Xtend, לא נוצרים מי-עיבוי הודות לשימוש בפולימרים בעלי עבירות גבוהה לאדי מים. השקיות פותחו בפרויקט רב שנים עם מפעל סטפאק שבחבל תפן, ונרשם עליהן פטנט בארץ, בארה"ב, בברזיל ובמקסיקו. ביחד עם צוותי המחקר במחלקה, האריזות החדשניות הותאמו ליותר מ-50 מינים שונים של ירקות ופירות שמיועדים למשלוחים ארוכי טווח.

נחמיה וצוותו עסקו במגוון רחב של נושאים נוספים כגון: איתור זנים של ירקות ותבלינים בעלי כושר השתמרות גבוה; קירור בוואקום ובאוויר מאולץ של ירקות עלים; מניעת נזקי צינה ונזקים פיסיולוגיים בבזיל, סלרי וכרוב סיני; פיתוח טיפול חום לבזיל למניעת ריקבון; מניעת תהליכי צמיחה ולבלוב באחסון של בצל ירוק, צנונית ופרסניפ; פיתוח שיטה לאחסון ממושך של לולבים על-מנת שלא להזדקק ליבוא ממצרים ומירדן; פיתוח טכנולוגי של מוצרי תבלין בעיבוד חלקי ("washed and ready to eat"); פיתוח שיטות לקטילת חרקים בתבלינים לאחר הקטיף על-ידי איוד במתיל ברומיד או שטיפה בתכשירים "ירוקים" ועוד.
תרומתו של נחמיה למחקר החקלאי ולפיתוח הייצוא של תוצרת חקלאית מישראל מתבטאת בפרסים הרבים שהוענקו לו: ב-1997 – "חוקר מצטיין" מטעם אגרקסקו; ב-2001 - "חוקר השנה מטעם מינהל המחקר החקלאי; ב-2005 – "נבחר השנה" מטעם משוב לחקלאות; ב-2010 – "יקיר ארגון מגדלי הירקות"; ב-2011 – "יקיר ענף התבלינים הטריים” מטעם ארגון מגדלי התבלינים בישראל.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בנוסף לפעילותו הענפה בנושאי מחקר מגוונים, נחמיה מילא תפקידי ניהול: ניהל את המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף בשנים 1992-1988. בתקופה זו הוא פעל להקמת היחידה לטיפול בפרח הקטוף והתווה את כיווני המחקר לצרכי ענף הפרחים ויצירת שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים. בשנים 1998-1996 כיהן כסגן מנהל המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית ובשנים 2001-1998 כיהן כמנהל מכון.
תפקידים נוספים: חבר בוועדת ערר לפסילת תוצרת חקלאית לייצוא מטעם משרד החקלאות; בשנים 2004-1987 ריכז את המחקרים הנערכים על-ידי חוקרי המחלקה בירקות לייצוא מטעם הוועדה למשלוחי ניסיון, הנהלת ענף ירקות ואגרקסקו; חבר ויו"ר בוועדות מקצועיות בהנהלת ענף ירקות ובקרן המדען הראשי של משרד החקלאות; חבר ויו"ר ועדת שיפוט בקמ"ח וחבר ב-TAC של קמ"ח; משנת 2006 חבר בוועדה המשרדית לדירוג עובדי מחקר; במשך עשרות שנים נחמיה מרצה בחוגים שונים בפקולטה לחקלאות כמרצה אורח.

הפרישה לגמלאות

נחמיה פרש לגמלאות ב-2005, אך המשיך במשרה חלקית עד סוף שנת 2010. בתקופה זו הוא היה פעיל בנושאי מחקר שונים בתחום התבלינים לייצוא והמשיך בפעילות זו כמתנדב עד 2013. הוא ממשיך בחברותו בוועדה המשרדית וכן לתת הרצאות בפקולטה לחקלאות כמרצה אורח.

 ינואר 2014

מעודכן לתאריך: 17/01/16 08:12
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר