היחידה לעופות

המטרות של פעילויות המחקר במחלקה הן: (א) לשפר את רווחיות ענף העופות; (ב) להבטיח את רווחת העופות ואיכות הסביבה במשקי הענף; (ג) לשפר את איכות המוצרים.

בהסתמך על ההתקדמות המהירה במדע העופות ובשיטות הגידול במהלך העשורים האחרונים, אימצו חוקרי המחלקה גישות ושיטות מולקולאריות ותאיות חדשות במטרה להגביר את קצב יצירת ידע חדש, בשילוב עם מחקר פיסיולוגי ברמת החיה השלמה. המחקר ביחידה מתמקד בעיקר בנושאים הבאים:

• הגבלת גדילה בגיל הצעיר כאמצעי לשיפור ביצועים ומניעת הפרעות מטבוליות בפטמים ובהודים.
• מניפולציות תרמיות ושינויים בלחץ חמצן במהלך ההתפתחות העוברית ואחריה לשם רכישת עמידות לחום, שיפור בנצילות מזון ושיפור הגדילה.
• אופטימיזציה של תנאי האקלים ובמיוחד האוורור כגורם סביבה מכריע באקלים חם ולח, לשיפור הייצור בעופות.
• הבנת הקשר בין מאזן החלבון וייצור אמוניה בסביבות גידול שונות.
• השפעת מאמץ מכני על התארכות עצמות וייצור קליפת הביצה.
• התפתחות כלי דם בלוחית הגדילה, והקשר שלה להפרעות בהתפתחות השלד.
• גישות גנומיות למניעת הפרעות בהתפתחות השלד בעופות.
• פענוח מנגנוני הבקרה על מאזן האנרגיה בעופות תוך דגש על הקשר שבין הבקרה על צריכת המזון, צבירת שומן וביצועי מערכת הרבייה.
• הבנת התפתחות החושים בעופות באמצעות בקרת חום ובחירת המזון.
• פיתוח שיטות להחדרת גנים לעופות ככלי מחקרי להבנת תפקידם של תוצרי גנים בחיה השלמה וכדרך לשימוש בביצים כביוראקטורים לייצור תרופות.
• כתוצר לוואי של המחקרים במטבוליזם של קולגן בעור העופות, מפותחת במחלקה תרופה אנטיפיברוטית חדשנית לאדם, המבוססת על חומר המונע התפתחות קוקסידיות (הלופוגינון).

הגישות והשיטות הפיזיולוגיות מופעלות בעיקר לשם: (א) בחינת השפעת גורמי סביבה, כגון טמפרטורה, לחות, מהירות הרוח ומשטר הארה, על יצור חום, איבוד חום, תגובת מערכת הדם, ובקרה הורמונאלית ועצבית של מנגנוני הסתגלות בפטמים, מטילות והודים; (ב) לימוד הסתגלות אפיגנטית בעוברי פטמים; (ג) לימוד הזדקנות וחידוש הנעורים של מערכת הרבייה, במטרה לשפר ייצור ביצים ואיכות קליפת הביצה, ולפתח שיטות חלופיות להנשרה; (ד) בקרה הורמונאלית של שמירת שיווי המשקל במשק הסידן ושל המטבוליזם של ויטמין D בהקשר לעיוותי עצם וכשילת רגליים ולהסתיידות קליפת הביצה.

המחקרים ברמה המולקולארית והתאית מתמקדים ב:

(א) הבנת התפתחות עיוותים בעצמות, במיוחד מחלת ה- tibia dyschondroplasia      (כולל סינתזה של קולגן ו- osteopontin, והקולטן לסידן); (ב) פענוח מנגנונים המעורבים בהשקעת מינרלים והסינתזה של השלד הארוגני בקליפת הביצה; (ג) הבנת מנגנוני הבקרה המשפיעים על התיאבון, צבירת השומן וביצועי מערכת הרבייה בעופות, (ד) אפיון חלבונים המופרשים מרקמת השומן ומשפיעים על מאזן האנרגיה ושבאמצעותם ניתן להשפעה על מדדי הייצור; (ה) הבנת הגורמים המולקולאריים האחראים להתפתחות החושים במוח האפרוח המובילים להסתגלות לעקה סביבתית, ובמיוחד לביסוס בקרת חום ובחירת מזון.

היחידה למדגה