היחידה לעופות
המטרות של פעילויות המחקר במחלקה הן: (א) לשפר את רווחיות ענף העופות; (ב) להבטיח את רווחת העופות ואיכות הסביבה במשקי הענף; ו (ג) לשפר את איכות המוצרים.
בהסתמך על ההתקדמות המהירה במדע העופות ובשיטות הגידול במהלך העשורים האחרונים, אימצו חוקרי המחלקה גישות ושיטות מולקולאריות ותאיות חדשות במטרה להגביר את קצב יצירת ידע חדש, בשילוב עם מחקר פיסיולוגי ברמת החיה השלמה. המחקר ביחידה מתמקד בעיקר בנושאים הבאים:
הגבלת גדילה כאמצעי לשיפור ביצועים ומניעת הפרעות מטבוליות בפטמים ובהודים.
מניפולציות טרמיות במהלך ההתפתחות העוברית ואחריה לשם הגברת רכישת עמידות לחום ולשיפור הגדילה
אוורור כגורם סביבה מכריע באקלים חם ולח.
מאזן החלבון וייצור אמוניה בסביבות גידול שונות.
השפעת מאמץ מכני על התארכות עצמות וייצור קליפת הביצה.
התפתחות כלי דם בלוחית הגדילה, והקשר שלה להפרעות בהתפתחות השלד.
גישות גנומיות למניעת הפרעות בהתפתחות השלד בעופות.
פיתוח כלים ביוטכנולוגיים לצורך מניפולציה של היבטים מסחריים חשובים במאזן האנרגיה, הצטברות שומן ורבייה בעופות.
הבנת התפתחות החושים באמצעות בקרת חום ובחירת המזון.
החדרת גנים זרים לעופות במשך תקופת היצרנות.
הגישות והשיטות הפיזיולוגיות הופעלו בעיקר לשם: (א) בחינת השפעת גורמי סביבה, כגון טמפרטורה, לחות, מהירות הרוח ומשטר הארה, על יצור חום, איבוד חום, תגובת מערכת הדם, ובקרה הורמונאלית ועצבית של מנגנוני הסתגלות בפטמים, מטילות והודים; (ב) לימוד הסתגלות אפיגנטית בעוברי פטמים; (ג) לימוד הזדקנות וחידוש הנעורים של מערכת הרבייה, במטרה לשפר ייצור ביצים ואיכות קליפת הביצה, ולפתח שיטות חלופיות להנשרה; (ד) בקרה הורמונאלית של שמירת שיווי המשקל במשק הסידן ושל המטבוליזם של ויטמין D בהקשר לעיוותי עצם וכשילת רגליים ולהסתיידות קליפת הביצה.
המחקרים ברמה המולקולארית והתאית התמקדו ב (א) הבנת התפתחות עיוותים בעצמות, במיוחד מחלת ה- tibial dyschondroplasia (כולל סינתזה של קולגן ו- osteopontin, והקולטן לסידן); (ב) מנגנונים המעורבים בהשקעת מינרלים והסינתזה של השלד הארוגני בקליפת הביצה; (ג) בקרה מולקולארית בעופות, במיוחד מנגנון הבקרה המתווך באמצעות חלבונים המופרשים מרקמת השומן; (ד) הבנת הגורמים המולקולאריים האחראים להתפתחות החושים במוח האפרוח המובילים להסתגלות לעקה סביבתית, ובמיוחד לביסוס בקרת חום ובחירת מזון.
בנוסף, כתוצר לוואי של המחקרים במטבוליזם של קולגן בעור העופות, מפותחת במחלקה תרופה אנטיפיברוטית חדשנית לאדם, המבוססת על חומר המונע התפתחות קוקסידיות (הלופוגינון).
היחידה למדגה
המטרות המעשיות של המחקר ביחידה הן: (א) שיפור הרווחיות של ענף המדגה; ו (ב) הבטחת הזנה מיטבית ואיכות הסביבה. המחקר ביחידה מתמקד בנושאים הבאים:
אופטימיזציה של הזנת דגים לשיפור ביצועיהם ולהקטנת זיהום הסביבה.
השבחה גנטית של דגים, בדגש על אמנונים.
לימוד הבקרה הגנטית של ההתמיינות לזוויגים באמנונים.
ייצור, גידול והזנה של דגי נוי טרופיים וימיים.
לימוד ההתאמה וכושר ההסתגלות של דגי ים למים במליחות נמוכה.
לימוד ההתנהגות והתבדרות הגדלים בדגים צעירים ובוגרים.
לימוד ההשפעה של פעולות ממשקיות על איכות המים והרכב אוכלוסיות בעלי-החיים במים במגוון של מערכות מדגה, ושל התהליכים האקולוגיים המעורבים במערכת הקשרים דג-סביבה-ממשק.
פיתוח יכולות למיון על פי איכות ולספירה של דגי נוי חיים ושל דגי מאכל באמצעות ראיה ממוחשבת.
פיתוח חקלאות מים אורגנית.
הגישות והשיטות התזונתיות/מטבוליות התמקדו בלימוד הפעילות האנזימטית בדופן המעי במינים שונים של דגי מאכל לשם הגברת ניצולת המזון והספיגה. דבר זה יביא להוזלת מחיר המזון ובמקביל גם להקטנת השפעת גידול הדגים על הסביבה; פיתוח מזונות ייחודיים לגידול דגים אורגני; הזנת דגי נוי טרופיים והוספת צבענים (פיגמנטים) ממקורות שונים למזונות לשם הגברת עצמת הצבע בדגים אלה.
המחקרים המולקולאריים (מבוצעים בשת"פ עם חוקרים ביחידה לגנטיקה) מתמקדים בלימוד הבסיס הגנומי של ההתמיינות לזוויגים באמנונים, במטרה לאתר ולמפות את הגנים העיקריים המעורבים במסלול המפקח על ההתמיינות לזוויגים. כמו כן נערכים מחקרים להבנת הבסיס הגנטי לעמידות לקור באמנונים, והבסיס הגנטי והפיזיולוגי של התאמה לרמות מליחות שונות באמנונים ובמינים נוספים.
מיון דגי מאכל באמצעות ראיה ממוחשבת (בשת"פ עם המכון להנדסה חקלאית) כרוך במשיכת דגים ממרחק באמצעות קולות, והנחיית דגים למרחקים קצרים באמצעות אותות נראים (אור). המחקר כולל גם העברה בין ובתוך המין של מידע מדגים מאומנים לדגים נאיביים, וכן לימוד תהליכי למידה בדגים להקתיים.