En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
חוות חט"ל
צוות

חוות חט"ל: תחנת מחקר לחקר ממשק רעייה במרעה חורש טבעי

מקובל שצמחי החורש מנוצלים ביתר יעילות ע"י עזים מאשר ע"י בקר או כבשים. הבעיה היא שגידול עזים הצטמצם במשך שנות קיום המדינה והיום, גם לאחר נסיונות לעודד גידולם, מספר העזים בגליל נשאר נמוך ביחס לגודל שטחי החורש. מאידך, קיימים יותר ממאה עדרי בקר לבשר באזורי החורש והבתה של גליל. לכן יש ענין רב בבירור אפשרויות ניצול החורש כמרעה לעדרים אלה. מנהל המחקר החקלאי, קק"ל והאגף לשימור הקרקע של משרד החקלאות יזמו הקמת אתר מחקר למטרה זו.

בשנת 1981 הוקמה חוות חט"ל בשטחי החורש הצפוף על יד קבוץ יחיעם. שטח של כ-1,160 דונם גודר, הותקנו מתקני מים והזנה משלימה ונבנתה מכלאת טיפולים. השטח חולק לשתי חלקות רעייה כדי לחקור את השפעת לחץ רעייה על ביצועי העדר ותגובת הצומח. החווה נוהלה כשלוחה של כרי דשא והמחקרים בוצעו, לרוב, ע"י אותם החוקרים וטכנאים. בתחילת המחקר, החורש דולל ידנית ע"י קבלנים שבמקום תשלום קיבלו את העץ ליייצור פחם. מספר הגזעים הוקטן מ- 300-200 לדונם ל- 70-50 גזעים. באביב של 1982 השטחים בהם שלטו קידה שעירה וסירה קוצנית רוססו מן האויר עם קוטל עשבים (2,4-D) בשעור של 0.5 ליטר לדונם מדולל ב-5 ליטר מים. הטיפול ניתן שנית בשנת 1983 ושוב בשנת 1992.

בסוף מאי 1981 הוכנס עדר של 35 פרות בשר מקיבוץ כברי לשטח. במשך שנתיים העדר גדל ל-60 פרות. עדר כברי המשיך לרעות באתר עד שנת 1992. בתקופה זו מטרת הניסוי היתה לברר את אפשרויות גידול בקר לבשר במרעה חורש של אלון מצוי לאחר דילול ותוך כדי שמירה על לחץ רעייה בחודשי הקיץ שיצליח להגביל את צמיחת הנצרים מבסיס גזעי האלונים וכך למנוע את סגירת החורש מחדש. הניסוי בוצע בשני לחצי רעייה: 25 דונם לפרה ו- 18 דונם לפרה. במשך כ- 9 חודשים בשנה העדרים רעו בחורש ושלשה חודשים, בין נובמבר לינואר, הוחזקו במכלאת האבסה. בחודשי הקיץ קיבלו הזנה משלימה בחלקות הרעייה. השלב הראשון של הניסוי נמשך משנת 1984 עד לשנת 1992.

בלחץ רעייה הגבוה, הנצרים המתחדשים של האלונים נאכלו בצורה נמרצת יותר מאשר בחלקת הלחץ הנמוך וייצור הביומסה של הצומח העשבוני הלך וגדל עם הזמן. ביצועי העדרים לא הצטיינו כאשר הושוו לביצועים של עדרים שרעו על מרעה עשבוני (בכרי דשא). ההשוואה בין ממשקי רבייה שונים - עונה א' (הרבעה בסתיו, המלטה בקיץ) ועונה ב' (הרבעה באביב והמלטה בסתיו) - מראה ששעורי ההמלטה ומשקלי הגמילה של ולדות היו גדולים יותר במרעה העשבוני, בעיקר בעדרים של עונה א', למרות כמויות דומות של מזון מוגש בשני טפוסי המרעה. ביצועי הייצור של העדרים עונה ב' (הרבעות אביב) היו דומות בשני טפוסי המרעה אבל כמות המזון המוגש במרעה חורש היתה יותר מכפולה מהכמות שניתנה במרעה עשבוני.

מנתונים אלה מסתבר שאפשר לקיים עדר בקר לבשר במרעה חורש במשך שנים במיוחד בהרבעות אביב (עונה ב') אבל במחיר של תוספות מזון גדולות יותר. עם זאת, נתונים חדשים משלב ב' של הניסוי הראו שאפשר להתאים למרעה בחורש ממשק משופר יותר, ואולי גם פרות מתאימות יותר, ולצמצם את הפאר בין ביצועי העדרים במרעה חורש ומרעה עשבוני.

בשנת 1993 עדר כברי הוחלף ע"י עדר בגודל 40 ראש בבעלותה של משפחה ממושב עין יעקב. העדר גדל ומשנת 1996 ועד שנת 2004 הוא מנה 8±86 פרות. ביצועי העדרים סוכמו מידי שנה ונערכו סקרים לקביעת השפעת הרעייה על הצומח. בנוסף, העדרים והאתר שימשו לביצוע מחקרים שונים שכללו: קביעת איכות המזון ממינים מעוצים; אמידת כמות צומח הנאכל והרכבו הבוטני; הוצאת האנרגיה ומאזן האנרגיה של הפרות בעונות השנה השונות; השפעת פולי-אתילן גליקול (פא"ג) על נוהגי הרעייה של העדר. התוצאות פורסמו בעיתונות המקומית והבינלאומית.

השפעת פולי-אתילן גליקול (פא"ג) על נוהגי הרעייה של העדר: בעבודה לבירור אפשרויות שיפור של המזון השיחי בחורש עבור בקר לבשר הוסיפו 50 גרם פוליאתילן גליקול (PEG) למים כדי לנטרל את השפעת הטאנינים בעלי האלון. הפרות שקיבלו PEG בילו יותר זמן בחורש וצרכו פחות מזון מוגש (בעיקר ז"ע) - 6.6 ק"ג ליום לפרה לעומת 8.1 ק"ג בביקורת. נמצא גם ששיעור האלון היה גבוה יותר ושיעור הז"ע היה נמוך יותר בגללים של הפרות שקיבלו PEG. בסוף הניסוי לא היו הבדלים מובהקים במשקלי הפרות, בשעור הגמילה או במשקל הולד הגמול אבל המדד למצב הגופני של הפרות שלא קיבלו PEG היה מעט גבוה יותר (3.2 לעומת 3.0). בסיכום, נמצא שנטרול הטאנינים השפיע על התנהגות הרעייה של הפרות ועל הרכב המנה שלהם אבל לא על ביצועי הפרות. החסכון בז"ע לא כיסה את מחיר ה-PEG. הנושא לא סגור עדיין, בין היתר בגלל הכמויות היומיות הקטנות של PEG שניתנו לפרות.

Publications in English

Gutman M., Henkin, Z., Holzer, Z.,  Noy-Meir, I. and Seligman, N.G. 2000. A case study of beef cattle grazing in a Mediterranean-type woodland. Agroforestry Systems 48:119-140.

Henkin, Z., Gutman, M., Aharon, H., Perevolotsky, A., Ungar, E.D. and Seligman, N.G. 2005. Suitability of Mediterranean oak woodland for beef herd husbandry. Agriculture, Ecosystems and Environment 109: 255-261.

 פרסומים בעברית

ז' הנקין, מ' גוטמן, צ' הולצר, נ' זליגמן, ע' נוי-מאיר. 1997. גידול בקר במרעה חורש ים-תיכוני. השדה 77: 66 - 68.

ש' רוטמן, א' ברוש, ז' הנקין, י' אהרוני, מ' גוטמן. 1998. קביעת הרכב המרעית שנאכלת ע"י עזים ובקר באמצעות N-אלקנים. עלון הבוקר 98: 35 - 38.

ז' הנקין, א' פרבולוצקי, נ' סילניקוב, נ' גילבוע, ח' דה קונינק, צ' כהן. 2001. השפעת תוספות של פא"ג על ייצור והתנהגות של עדר בקר לבשר בחורש ים-תיכוני. עלון הבוקר 1003: 29 - 34.

כתב: דר' נעם זליגמן

מחלקות
צוותי המחקר-נווה יער
חוות מתתיהו
חוות כרי דשא
חוות חט"ל
מדעי הצמח
חקר בעלי חיים
הגנת הצומח
מדעי הקרקע, המים והסביבה
חקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון
הנדסה חקלאית
מרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר
נוה-יער
הנהלה
מרכזים בינתחומיים
שרותי תמיכה למחקר
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר