|
|
|
|
| מערכת תומכת החלטה לריסוס הזפי"ת |
|
|
|
הצגת הבעיה: זבוב הפירות הים תיכוני הוא מזיק מפתח בהדרים. הקושי בעיבוד מידע רב בזמן קצר עלול לגרום להחלטות הדברה שגויות. עקב כך ישנה נטייה להגברת ריסוסים, הגוררים עלויות גבוהות ופגיעה בסביבה. מהלך ושיטות עבודה: א. מפגשים תקופתיים עם הרכזים להבנת תהליך קבלת ההחלטות שלהם לגבי שטחי הריסוס ועיתויים; ב. פיתוח מודלים לשילוב מושכל של השיקולים השונים; ג. לימוד קשרים בין אוכלוסיית זבוב לתנאי סביבה באמצעות ניתוח מרחבי-עתי; ד. הערכה ראשונית של המלצות המערכת מול החלטות הרכז; ה.פיתוח מודל מרחבי לפיזור מלכודות. תוצאות עיקריות: א. פותחה מערכת תומכת החלטה ראשונית לריסוס זבוב הפירות הים-תיכוני בהדרים; ב. פותח הליך חצי-אוטומטי לפיזור מלכודות. ג. פותחו מודלים שימושיים לכימות ערכי ודאות בערכי השיקולים השונים; ד. נמצאו קשרים בין אוכלוסיית זבוב ובין הצטברות ימי מעלה וזנים; ה. מחצית מהמלצות המערכת נמצאו תואמות את החלטת הרכז; ו. הרכז נמצא בד"כ שמרן יותר מן המערכת; ז. המערכת מספקת יותר מ-50% המלצות ודאיות מול כ-50% המלצות מעורפלות יותר וכך מאפשרת התייעלות של הליך קבלת ההחלטות של הרכז. מסקנות והמלצות: א. הקשר עם הרכזים הינו חיוני ליצירת מתה"מ המתאים לדרישות; ב. יש לבחון את המערכת לאורך העונה האחרונה מול החלטות הרכז ולעדן את שקלול המודלים, המשלבים את הגורמים המשפיעים על ההחלטה לריסוס; ג. על פי ניתוח ההחלטות של הרכז מול נתוני הטמפרטורה נראה כי ניתן באמצעות המערכת להאריך את התקופה בין הריסוסים בתחילת החורף ובכך להקטין את מספר הריסוסים. לדו"ח המסכם - גירסה מלאה |
|
|
|
| 23/01/12 | יום שני |
|
|
|
|
|
|